צמצום (קבלה): הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''צמצום''' הוא מושג יסודי ב[[קבלה]]. | '''צמצום''' הוא מושג יסודי ב[[קבלה]]. | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב [[רבי חיים ויטאל]]: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז '''צמצם את עצמו אין סוף'''..." | הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב [[רבי חיים ויטאל]]: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז '''צמצם את עצמו אין סוף'''..." <ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14183&hilite=ec6b5402-1437-432a-a33a-1e1fa35677f3&st=%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%9D+%D7%90%D7%AA+%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95&pgnum=59 עץ חיים שער א ענף ב]</ref>. | ||
==האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?== | ==האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?== | ||
ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם [[האר"י]] דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו. | ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם [[האר"י]] דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם. | ||
==צמצום כפשוטו== | ==צמצום כפשוטו== | ||
ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה [[רבי עמנואל חי ריקי]], מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב" הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו". כך גם סבר [[רבי יהונתן אייבשיץ]] בספרו "שם עולם". | ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה [[רבי עמנואל חי ריקי]], מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב"<ref><ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7142&st=&pgnum=23&hilite= בית א חדר א פרק יב]</ref></ref>הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו". כך גם סבר [[רבי יהונתן אייבשיץ]] בספרו "שם עולם"<ref>עמ' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6467&st=&pgnum=127 צב]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6467&st=&pgnum=147&hilite= קיב]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6467&st=&pgnum=157&hilite= קכ]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6467&st=&pgnum=167&hilite= קל] ועוד</ref> | ||
===צמצום לא כפשוטו=== | ===צמצום לא כפשוטו=== | ||
שיטה זו סוברת שהתיאור המופיע בכתבי האר"י אינו אלא משל אשר אין להבין ממנו בשום פנים ואופן שהאינסוף לא נמצא עקב צימצום עצמי באיזה שהוא מקום. | שיטה זו סוברת שהתיאור המופיע בכתבי האר"י אינו אלא משל אשר אין להבין ממנו בשום פנים ואופן שהאינסוף לא נמצא עקב צימצום עצמי באיזה שהוא מקום. | ||
גרסה מ־10:27, 17 ביולי 2013
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 04:12, 17 ביולי 2013 (IDT) |
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
צמצום הוא מושג יסודי בקבלה.
הגדרה
הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז צמצם את עצמו אין סוף..." [1].
האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?
ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם האר"י דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם.
צמצום כפשוטו
ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה רבי עמנואל חי ריקי, מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב"שגיאת ציטוט: חסר תג </ref> סוגר בשביל תג <ref></ref>הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו". כך גם סבר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "שם עולם"[2]
צמצום לא כפשוטו
שיטה זו סוברת שהתיאור המופיע בכתבי האר"י אינו אלא משל אשר אין להבין ממנו בשום פנים ואופן שהאינסוף לא נמצא עקב צימצום עצמי באיזה שהוא מקום.
לאבי שיטה זו נחשב רבי יוסף אירגאס אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) מתפלמס עם מורו ורבו רבי עמנואל חי ריקי אשר הוא כנראה אבי השיטה הנגדית של "צמצום כפשוטו".
החסידות רובה ככולה ובראשה חסידות חב"ד צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו.
שיטת הגר"א
נהוג לומר שהגר"א התנגד לשיטה זו, אך אין זה נכון. הגר"א, כפי שכותב הרב הנזיר בספרו "קול הנבואה", כעס על שנתפרסם דבר זה להמונים [3] [דרושה הבהרה]. גם תלמידו הגדול רבי חיים מוולוז'ין מתייחס אל הצמצום שלא כפשוטו (בספרו 'נפש החיים' שער ג' פ"ז), ומסתבר שלא חלק בזה על רבו המובהק הגר"א.
הרב קוק באיגרותיו כותב על המחלוקת הזו "ובדורות האחרונים יפה לנו מאד כל שיחתם של תלמידי הגר"א יחד עם תלמידי הבעש"ט" (דרוש מקור).
צמצום כפשוטו
קישורים חיצונים
- 'צמצום' בגישה החב"דית, אתר חב"דפיה.
הערות שוליים
- ↑ עץ חיים שער א ענף ב
- ↑ עמ' צב; קיב; קכ; קל ועוד
- ↑ וכן משמע מאיגרותיו, ראה בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות" של הרב צבי אינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק בו ניתוח מלא ומעמיק על הסוגיה הזו.