קדיש

From ויקישיבה
(Redirected from קדיש תתקבל)
Jump to navigation Jump to search

הקדיש היא תפילה בשפה הארמית, הפותחת במלים: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", שבה מקדשים את שם ה' ומתפללים ששמו יתגדל ויתקדש במהרה בפי כל באי עולם, שכולם יכירו במלכותו ויודו לשמו.

פרופ' אביגדור שנאן כתב על הקדיש מאמר מקיף (ראו מטה הקישור) שתחילתו בקטעים אלה : "יתגדל ויתקדש שמיה רבא". מילים ארמיות אלו, הניצבות בראש טקסט הנאמר במסגרת לוויית המת, תקופת האבלות או באירועי זכרון, פרטיים וציבוריים כאחד, מעוררים בלב כמעט כל שומעיהם רעד קל. עמידתו של בשר ודם לנוכח חידת המוות, שאין הוא יודע לפצחה ופעמים רבות אף לא להתמודד עמה, מקבלת ביטויים רבים, בטקסט במעשה ובמחשבה, והקדיש הוא אחד מהם.

מה סודו של טקסט ארמי זה? כיצד זה שמר טקסט הכתוב בשפה שכבר איננה מובנת לרוב הקוראים אותו על חיוניותו, ומדוע עורר בעבר, ועדיין מעורר בהווה, את הרגשות והתחושות הכרוכות בו? בדברים הבאים אני מבקש להצביע על כמה קושיות, שאלות ותמיהות שמעורר טקסט זה ולנסות להסביר לאורן את תולדותיו ואולי אף לעמוד על סוד קסמו"

דיני הקדיש[edit]

ה"קדיש" הוא "דבר שבקדושה" שנאמר רק במנין, בנוכחות עשרה אנשים מגיל בר מצוה ומעלה, הנמצאים במקום אחד.

מעלת הקדיש[edit]

על הנוכחים להתרכז היטב כדי לשמוע את מילות הקדיש מפי האומר, והם עונים בקול רם "אמן", "אמן, יהא שמיה רבה...". בחז"ל מובא ששכרו של העונה "אמן יהא שמיה רבה" בכל כח כוונתו, גדול מאוד וקורעים לו את גזר דינו של שבעים שנה. על חשיבותו של הקדיש בעיני ה' יעידו דברי חז"ל (ברכות ג, א): "בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין: יהא שמו הגדול מבורך, הקב"ה מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו".

יש להזהר מאוד שלא לדבר באמצע קדיש. עוון זה הינו חמור מאוד.

יש להשתדל למהר למקום שאומרים בו קדיש, כדי לשמוע ולענות: "אמן".

הקדיש הנאמר ע"י הבנים, ובפרט הקדיש שאומרים לאחר לימוד תורה שבעל פה, מועיל לעזור להקל מעל המנוח את העונש בגהינום. וגם אם המנוח נמצא בגן עדן, הקדיש של הבנים מועיל להעלות את נשמתו יותר[1]. וכתב החיד"א[2] שאמירת הקדיש (אחר אמירת תהילים), על ידי בני המנוח, יש בה כדי לסייע להציל את נשמת המנוח מכחות הטומאה של כף הקלע.

סוגי קדיש[edit]

קיימים סוגים שונים של קדיש: "קדיש יתום" - קדיש הנאמר על ידי יתום (או על ידי אדם אחר) לעילוי נשמת אדם שנפטר. במדרש מובא, שכאשר בן אומר קדיש על אביו או על אמו, מסייעת להם זכות זאת בדין של מעלה; "קדיש דרבנן" - קדיש הנאמר לאחר לימוד תורה שבעל פה; "קדיש תתקבל" - קדיש בתוספת המלים: "תתקבל צלותהון ובעותהון...", הנאמר בסיום התפילה. קדיש תתקבל נקרא גם "קדיש שלם"; "חצי קדיש" - קדיש המסתיים ב"דאמירן בעלמא ואמרו אמן". חצי קדיש נקרא גם "קדיש חסר"; "קדיש הגדול" - קדיש בנוסח מורחב, הנאמר בבית הקברות, קדיש זה נאמר גם בסיום מסכת.


מנהגי קדיש[edit]

נהגו לעמוד בקדיש, והספרדים נהגו שרק האומרים את הקדיש עומדים, והציבור עומד רק בקדיש ש"תפסו מעומד".

נהגו שמי שיש לו יארציי"ט (יום השנה) אומר קדיש, וכן בשנת האבילות, ולכן גם נהגו לעלותו לש"ץ כדי שהרבות לו קדישים המועילים לעילוי נשמה.

נהגו שבמקום שיש שני "חיובים" אין מונעים אותם מלומר קדיש ביחד.

קדיש דרבנן: נהגו לאומרו אחרי לימוד, ונהגו להוסיף [3] "ר' חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תו"מ, שנאמר "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר", כדי שיהא לקדיש על מה לחול בכל מקרה.

עניית הקהל: הקהל עונה אמן אחרי "יתגדל ויתקדש שמיה רבה", "ויצמח פוקניה ויקרב משיחיה" (לנוסחים שאומרים זאת), "שמיה דקודשא בריך הוא" (ולפי נוסח אשכנז עונים "בריך הוא"), "דאמירן בעלמא ואמרו אמן" וכן כל "ואמרו אמן".

לאחר "בעגלא ובזמן קריב" עונים "אמן יהא שמיה רבה מברך לעולם ולעולמי עלמיא". יש שנהגו להוסיף את המילה "יתברך". לפי נוסח עדות המזרח ממשיכים לענות את נוסח הקדיש עד "בריך הוא".

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. כף החיים על אורח חיים סימן נו ס"ק יט.
  2. קשר גודל סימן ח אות ד.
  3. מסכת מכות פ"ג, מט"ז, אבות ו' (פרק קניין תורה), י"א