קנין איסור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קידושין]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קידושין]]}} | ||
@ קידושי אשה יוצרים קנין איסור | @ קידושי אשה יוצרים קנין איסור<ref>שו"ת אבני מילואים סימן יז</ref>. קנין איסור זה בא לידי ביטוי בכך שהקידושין יוצרים [[חלות]] הנוגעת לאיסורים: [[אשת איש|איסור של האשה באיש אחר]], איסור של האיש בקרובי אשתו ועוד. | ||
לדעת האבני מילואים<ref>שו"ת אבנ"מ סי' יז</ref> נוצר על ידי הקידושין קנין איסור בלבד, ולא קנין ממון, שכן אין האשה בבעלותו של האיש ואינה קניין ממוני שלו <ref>לדעת הנצי"ב, שו"ת משיב דבר ח"ד סימן לה, נראה שאמנם אין האשה קנוייה לאיש למלאכה או לעניין אחר, אך היא קנוייה לו לענין אישות - "אשר בקש לבא שנית בענין קנין אשה לבעלה מה היא, ולמה ולאיזה תכלית נקנית וזה דברי במכתב הקודם ואשר מעכ"ה העתיק אותם במכתבו דמה"ת הן אין לאיש על אשתו שום קנין כי אם לאישות בלבד אבל זולת אישות אין לבעל שום קנין... ודברים ברורים הם, ומה שכתוב בתורה כי הוא קנין כספו, וכן מה שנמצא דאשתו של אדם הוי כעבדו ושפחתו, הכונה כמו עבדו ושפחתו, הכונה למעשה ידיהם כך אשתו לאישות ולא זולת</ref>. | |||
לדעת האבני מילואים | |||
@ הר"ן בגיטין, דף ג ע"א בדפי הרי"ף כותב שאין האשה ממונו של בעל. וכן כתב בחידושי הר"ן גיטין דף ט., וכן כתב הרמב"ם פרק ז מהלכות גירושין הלכה כג-כד, ורמב"ן בדף ט., מהאחרונים שכתבו כן - ראה גליוני הש"ס ב"ק ד. ובספר 'אבן ישראל' על הרמב"ם הלכות גירושין פרק ז, הלכה כג-כד. {{הערה|בספר אבן טובה על מסכת קידושין דף ב. מדייק כן גם מדברי רש"י במשנה - ב והנה רש"י במשנה כתב "האשה נקנית לבעלה" והא מיירי בקנין קידושין לחודא ואפ"ה קרי ליה בעלה ויש לעיין במה התקשה רש"י ומה תירץ במה שכתב "לבעלה" איברא אפשר לשון קנין נופל על קנין ממוני והיינו סבורים כקנין אמה העבריה להיות לה אדון קמ"ל לבעלה אין כאן אלא קנין אישות...". וכן מדייק מדברי הר"ן שם - "יעויין בר"ן וז"ל האשה נקנית לבעלה להצריכה ממנו גט עכ"ל הנה לא מצא הר"ן שום דבר חיובי בקנין הבעל בקידושין חוץ מאשר שצריכה ממנו גט היינו שאין שום בעלות חיובית חוץ מאשר שהוא הבעלים להתיר איסורה בגט כלומר כל בעלותו מסתכמת במה שהיא אסורה מחמתו וכזה מצאנו בעבד כנעני שהפקירו ואפ"ה הוא צריך גט שחרור להלכה אע"פ שכל בעלותו של האדון היא איסורין בלבד". והר"ן לשיטתו בזה שאין האשה קנוייה לבעלה}}. | @ הר"ן בגיטין, דף ג ע"א בדפי הרי"ף כותב שאין האשה ממונו של בעל. וכן כתב בחידושי הר"ן גיטין דף ט., וכן כתב הרמב"ם פרק ז מהלכות גירושין הלכה כג-כד, ורמב"ן בדף ט., מהאחרונים שכתבו כן - ראה גליוני הש"ס ב"ק ד. ובספר 'אבן ישראל' על הרמב"ם הלכות גירושין פרק ז, הלכה כג-כד. {{הערה|בספר אבן טובה על מסכת קידושין דף ב. מדייק כן גם מדברי רש"י במשנה - ב והנה רש"י במשנה כתב "האשה נקנית לבעלה" והא מיירי בקנין קידושין לחודא ואפ"ה קרי ליה בעלה ויש לעיין במה התקשה רש"י ומה תירץ במה שכתב "לבעלה" איברא אפשר לשון קנין נופל על קנין ממוני והיינו סבורים כקנין אמה העבריה להיות לה אדון קמ"ל לבעלה אין כאן אלא קנין אישות...". וכן מדייק מדברי הר"ן שם - "יעויין בר"ן וז"ל האשה נקנית לבעלה להצריכה ממנו גט עכ"ל הנה לא מצא הר"ן שום דבר חיובי בקנין הבעל בקידושין חוץ מאשר שצריכה ממנו גט היינו שאין שום בעלות חיובית חוץ מאשר שהוא הבעלים להתיר איסורה בגט כלומר כל בעלותו מסתכמת במה שהיא אסורה מחמתו וכזה מצאנו בעבד כנעני שהפקירו ואפ"ה הוא צריך גט שחרור להלכה אע"פ שכל בעלותו של האדון היא איסורין בלבד". והר"ן לשיטתו בזה שאין האשה קנוייה לבעלה}}. | ||
@ לעניין [[ירושה]]: תוס' בב"ב דף קי"ג בד"ה מתה כתבו ש"הבעל אינו יורש את אשתו מחמת קורבה '''אלא מחמת שאירות שהם חשובים כבשר אחד'''" היינו שירושתה אינה משום שהיא קנוייה לו אלא משום שנחשבים כבשר אחד, וזה נעשה בנישואין על ידי קנין איסור שחל בקידושין. | @ לעניין [[ירושה]]: תוס' בב"ב דף קי"ג בד"ה מתה כתבו ש"הבעל אינו יורש את אשתו מחמת קורבה '''אלא מחמת שאירות שהם חשובים כבשר אחד'''" היינו שירושתה אינה משום שהיא קנוייה לו אלא משום שנחשבים כבשר אחד, וזה נעשה בנישואין על ידי קנין איסור שחל בקידושין. | ||
גרסה מ־01:29, 19 באוקטובר 2012
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
קנין שמשמעותו איסורית ולא ממונית. לדוגמה קידושי אשה וקניין עבד.
קידושי אשה
- ערך מורחב - קידושין
- קידושי אשה יוצרים קנין איסור[1]. קנין איסור זה בא לידי ביטוי בכך שהקידושין יוצרים חלות הנוגעת לאיסורים: איסור של האשה באיש אחר, איסור של האיש בקרובי אשתו ועוד.
לדעת האבני מילואים[2] נוצר על ידי הקידושין קנין איסור בלבד, ולא קנין ממון, שכן אין האשה בבעלותו של האיש ואינה קניין ממוני שלו [3].
- הר"ן בגיטין, דף ג ע"א בדפי הרי"ף כותב שאין האשה ממונו של בעל. וכן כתב בחידושי הר"ן גיטין דף ט., וכן כתב הרמב"ם פרק ז מהלכות גירושין הלכה כג-כד, ורמב"ן בדף ט., מהאחרונים שכתבו כן - ראה גליוני הש"ס ב"ק ד. ובספר 'אבן ישראל' על הרמב"ם הלכות גירושין פרק ז, הלכה כג-כד. [4].
- לעניין ירושה: תוס' בב"ב דף קי"ג בד"ה מתה כתבו ש"הבעל אינו יורש את אשתו מחמת קורבה אלא מחמת שאירות שהם חשובים כבשר אחד" היינו שירושתה אינה משום שהיא קנוייה לו אלא משום שנחשבים כבשר אחד, וזה נעשה בנישואין על ידי קנין איסור שחל בקידושין.
- בשיעורי רבי שמואל רוזובסקי (קידושין ג., מהדורת תשנ"ג, אות מד, עמ' כד-כה) כתב שקידושין אינו קנין רגיל ורק מעשה קידושין הוא לקנין איסור ומשו"ה אינו בכלל "לקיים כל דבר" וצריך פסוק מיוחד לרבות חליפין בקידושין וכיון שחליפין אינם בכלל כסף אין לנו לרבות דקידושין קנין איסור הוא ואינו בכלל "כל דבר".
- לענין אכילת תרומה: קנין איסור הוא הקנין המתיר לאשת כהן לאכול בתרומה - כלומר הקידושין הוא קנין איסור.
עבד עברי
- ערך מורחב - עבד עברי
עבד עברי מותר בשפחה כנענית. זה תוצאה של קנין איסור שנוצר על ידי קניינו לאדון. אין גופו של העבד קנוי לאדון מבחינה ממונית.
עבד כנעני
- ערך מורחב - עבד כנעני
הערות שוליים
- ↑ שו"ת אבני מילואים סימן יז
- ↑ שו"ת אבנ"מ סי' יז
- ↑ לדעת הנצי"ב, שו"ת משיב דבר ח"ד סימן לה, נראה שאמנם אין האשה קנוייה לאיש למלאכה או לעניין אחר, אך היא קנוייה לו לענין אישות - "אשר בקש לבא שנית בענין קנין אשה לבעלה מה היא, ולמה ולאיזה תכלית נקנית וזה דברי במכתב הקודם ואשר מעכ"ה העתיק אותם במכתבו דמה"ת הן אין לאיש על אשתו שום קנין כי אם לאישות בלבד אבל זולת אישות אין לבעל שום קנין... ודברים ברורים הם, ומה שכתוב בתורה כי הוא קנין כספו, וכן מה שנמצא דאשתו של אדם הוי כעבדו ושפחתו, הכונה כמו עבדו ושפחתו, הכונה למעשה ידיהם כך אשתו לאישות ולא זולת
- ↑ בספר אבן טובה על מסכת קידושין דף ב. מדייק כן גם מדברי רש"י במשנה - ב והנה רש"י במשנה כתב "האשה נקנית לבעלה" והא מיירי בקנין קידושין לחודא ואפ"ה קרי ליה בעלה ויש לעיין במה התקשה רש"י ומה תירץ במה שכתב "לבעלה" איברא אפשר לשון קנין נופל על קנין ממוני והיינו סבורים כקנין אמה העבריה להיות לה אדון קמ"ל לבעלה אין כאן אלא קנין אישות...". וכן מדייק מדברי הר"ן שם - "יעויין בר"ן וז"ל האשה נקנית לבעלה להצריכה ממנו גט עכ"ל הנה לא מצא הר"ן שום דבר חיובי בקנין הבעל בקידושין חוץ מאשר שצריכה ממנו גט היינו שאין שום בעלות חיובית חוץ מאשר שהוא הבעלים להתיר איסורה בגט כלומר כל בעלותו מסתכמת במה שהיא אסורה מחמתו וכזה מצאנו בעבד כנעני שהפקירו ואפ"ה הוא צריך גט שחרור להלכה אע"פ שכל בעלותו של האדון היא איסורין בלבד". והר"ן לשיטתו בזה שאין האשה קנוייה לבעלה