קריאת שמע: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 1:

[[תמונה:Shema.png|250px|ימין|ממוזער|פרשת שמע]]

'''קריאת שמע''' היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: שמע {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}''', והיה אם שמוע''' {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}''', ויאמר (פרשת ציצית)''' {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}'''.''' ~~{{מקור|(דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג)))}}.~~

'''קריאת שמע''' היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: שמע ישראל {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}''', והיה אם שמוע''' {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}''', ויאמר ([[פרשת ציצית]])''' {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}'''.'''

יש הגורסים את שם המצווה "'''קִרְיַת''' שמע".

יש הגורסים את שם המצווה "'''קִרְיַת''' שמע"{{דרוש מקור}}.

==~~מקור~~==

== מקורה ותוקפה ==

דעת [[רב יהודה]] {{מקור|בבלי:ברכות כא א$ברכות כא.|כן}} שקריאת שמע חיובה רק מ[[דרבנן]], ולכן אדם שיש לו [[ספק]] אם קרא קריאת שמע או לא, אינו חוזר לקרוא לקרוא קריאת שמע (שב[[ספיקא דרבנן לקולא|ספק דרבנן הדין להקל]]). אך רבים מה[[אמוראים]] חולקים עליו<ref>{{מקור|בבלי:ברכות כא א$בגמרא שם}} מובא ש[[רב יוסף]] הקשה על רב יהודה מהפסוק "בשכבך ובקומך" {{מקור|המובא בפנים|כן}}, ורואים שהוא סובר שקריאת שמע חובתה מהתורה, והיא נלמדת מפסוק זה. כמו כן, [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] סובר שהמסופק אם קרא קריאת שמע - חוזר וקורא קריאת שמע, ומסביר {{מקור|רש"י ברכות כא א$רש"י (ד"ה חוזר וקורא)}} שרבי יהודה "סבר קריאת שמע [[דאורייתא]]".</ref>, וסוברים שקריאת שמע דאורייתא {{מקור|בבלי:ברכות כא א$שם|כן}}, ולשיטתם{{הערה|[[אביי]] {{מקור|בבלי ברכות כא א$בגמרא שם|כן}} מסביר שלשיטת רב יהודה פסוק זה מדבר רק על מצות [[תלמוד תורה]].}} דבר זה נלמד מהפסוק "ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" {{מקור|דברים ו, ז|כן}}. וכן פשטות בגמרא בכמה מקומות {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות יד א$ברכות יד.}} {{מקור|בבלי:ברכות טו א$טו.}} {{מקור|בבלי:ברכות כא א$כא.}} {{מקור|וע"ע ב}}{{מקור|רש"י שבת ט ב$רש"י שבת ט}} {{מקור|ו}}{{מקור|רש"י שבת יא א$יא.}}{{מקור|)}} וכן הלכה שקריאת שמע חיובה מן התורה.

~~'''מקורה''' מהפסוק "ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" {{מקור|דברים ו~~, ~~ז|כן}}~~.

==== איזה חלקים מקריאת שמע חובתם מן התורה? ====

עד כה ביארנו שהלכה כדעת רוב האמוראים (ופשטות דברי ה[[תנאים]]) שחיוב קריאת שמע הוא מן התורה. ונחלקו ה[[ראשונים]] אילו חלקים של קריאת שמע הם בכלל חיוב הקריאה מן התורה, ואיזה מהם רק מדרבנן. ויש בזה חמש דעות במפרשים{{הערה|עיין [[מנחת חינוך]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&st=&pgnum=286 ריש מצוה תכ]); {{מקור|משנה ברורה סז ד$מ"ב סי' סז ס"ק ד}}; {{מקור|יביע אומר ח או"ח ו$שו"ת יביע אומר ח"ח או"ח סי' ו ס"ק ד-ז}}; ועוד.}}:

ויש בזה חמש דעות במפרשים {{~~מקור~~|~~(עי'~~ [[מנחת חינוך]] תכ ~~בתחילתו~~; [[משנה ברורה]] סז ס"ק ד; שו"ת [[יביע אומר]] ח"ח או"ח ו, ד-ז; ועוד~~)))~~}}:

@ שתי הפרשיות הראשונות מדאורייתא.

@ הפרשה הראשונה מדאורייתא(רשב"א).

@ הפרשה הראשונה מדאורייתא (רש"י ברכות ב.; רשב"א).

@ הפסוק הראשון מדאורייתא(רמב"ן).

@ הפסוק הראשון מדאורייתא (רמב"ן).

@ מדאורייתא צריך לקרוא איזה פרשה, וחכמים תקנו את הפרשיות הללו.

@ מדרבנן(תוספות).

@ מדרבנן (תוספות).

ויש אומרים שגם בפרשת ויאמר מקיימים מצוות קריאת שמע (ערוך השולחן בדעת הרמב"ם) {{מקור|(כ"מ בברכות יב: וב[[הגדה של פסח]])}}.

==== פרשת ציצית - חיוב בפני עצמו ====

יש מהראשונים שכתבו שכל המחלוקת היא לגבי מצות קריאת שמע כשלעצמה, אך מקור חיוב אמירת הפרשה השלישית: "ויאמר" (- פרשת ציצית) הוא מדין אחר - [[זכירת יציאת מצרים]] {{מקור|רשב"א ברכות כא א$רשב"א ברכות כא.|כן}}.

מקור חיוב אמירת הפרשה השלישית: "ויאמר" הוא מדין אחר - [[זכירת יציאת מצרים]] אך יש אומרים שגם בפרשת ויאמר מקיימים מצוות קריאת שמע (ערוך השולחן בדעת הרמב"ם) {{מקור|(כ"מ בברכות יב: וב[[הגדה של פסח]])))}}.

==טעם==

שורה 95:

שורה 99:

אמרו חכמים, שיש בקריאת שמע רמ"ח (248) מילים, וכן בגוף האדם ישנם רמ"ח איברים, וכשאדם קורא את קריאת שמע כתיקונה, כל איבר ואיבר נוטל מילה אחת ומתרפא בה. אלא שבפועל יש בשלוש פרשיות של קריאת שמע רמ"ה (245) מילים, וכדי להשלים לרמ"ח, חוזר החזן ואומר "ה' אלוהיכם אמת", ובזה נשלמו רמ"ח מילים (זוה"ח רות צה, א). מי שמתפלל ביחידות, חסרות לו שלוש מילים, וכמה מנהגים נאמרו כיצד להשלימן. למנהג אשכנז יאמר לפני קריאת שמע "א-ל מלך נאמן". לפי השולחן ערוך, יכוון בט"ו הווי"ן שפותחים את המילים הראשונות של ברכת אמת ויציב (ו יציב ו נכון ו קיים ו ישר וכו'), שיש בהם רמז לשלושה שמות קדושים, והם יהיו תחליף לשלוש המילים החסרות (שו"ע ורמ"א סא, ג). למנהג רוב הספרדים, היחיד ישלימם לעצמו ויאמר במקום החזן פעם נוספת "ה' אלוהיכם אמת". ואמנם ברור שחזרת היחיד אינה חשובה כחזרת החזן, מכל מקום יש בכך תחליף מסוים. וגם מי שסיים את קריאת שמע אחר שהחזן אמר: "ה' אלוהיכם אמת", יאמר שוב "ה' אלוהיכם אמת", כדי להשלים לעצמו שלוש מילים (כה"ח סא, טו-טז).

== לקריאה נוספת ==

{{מקור|(דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג)))}}.

== הערות שוליים ==

קריאת שמע: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט

חיפוש