קריעה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
קריעה נוספת היא על חורבנה של [[ארץ ישראל]], כאשר אדם רואה ערי ישראל בחורבנן, או רואה את [[הר הבית]] חרב. | קריעה נוספת היא על חורבנה של [[ארץ ישראל]], כאשר אדם רואה ערי ישראל בחורבנן, או רואה את [[הר הבית]] חרב. | ||
== | ==אופן הקריעה== | ||
יש לקרוע את הבגד בעמידה כמו שנאמר על [[דוד המלך]] כששמע על מות בנו "ויקם המלך ויקרע את בגדיו", במידה וקרע בישיבה יש לחזור ולקרוע בעמידה. מקום הקריעה בבגד הוא ב"בית הצוואר" מלפנים למעלה. קוראים לכיוון מטה ולא לצד. | |||
יש לקרוע את הבגד בעמידה. מקום הקריעה בבגד הוא ב"בית הצוואר" מלפנים למעלה. קוראים לכיוון מטה ולא לצד. | |||
===דיני קריעה על מוות=== | ===דיני קריעה על מוות=== | ||
כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה ב[[שם ומלכות]] את ברכת [[ברוך דיין האמת]]. | כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה ב[[שם ומלכות]] את ברכת [[ברוך דיין האמת]]. | ||
רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הקבורה, כאשר אחד מאנשי ה[[חברה קדישא]] ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבילה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת.מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים {{מקור|לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה|כן}}. קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון. | רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הקבורה, כאשר אחד מאנשי ה[[חברה קדישא]] ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבילה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת.מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים {{מקור|לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה|כן}}. קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון. | ||
קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה. | קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה. | ||
===דיני קריעה על חורבן=== | ===דיני קריעה על חורבן=== | ||
הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק]]ים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, אולם יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים ב[[כותל המערבי]]{{דרוש מקור}}. | הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק]]ים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, אולם יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים ב[[כותל המערבי]]{{דרוש מקור}}. | ||
==מקור החיוב== | |||
הגמרא {{#makor-new:מועד קטן כד א|בבלי-מועד-קטן|כד|א}} לומדת כי מי שנפטר לו מת חייב לקרוע עליו מהציווי לבני אהרון לאחר מות אחיהם [[נדב ואביהוא]] {{ציטוטון|אבל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה. שנאמר: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו'" - הא אחר {אבל רגיל} שלא פרע, ושלא פירם - חייב מיתה.}} הגמרא לומדת שמכך שהיה ציווי על בני אהרון שלא לקרוע את בגדיהם משמע שאנשים אחרים חייבים לקרוע- ואם לא חייבים מיתה. | |||
[[תוספות]] מפרש כי אין מדובר בלימוד גמור שהרי לא מובא בשום מקום כי מי שלא קורע על מתו חייב מיתה. גם ה[[רמב"ן]] מפרש שהחיוב מיתה המדובר כאן הוא כמו העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ומסביר כי החיוב על קריעה הוא רק חיוב מדרבנן. מנגד, ה[[ראב"ד]]{{הערה|כמובא ברא"ש מועד קטן ג,א}} פירש כי חיוב הקריעה הוא מדאורייתא כפשטות דברי הגמרא וכן סבר [[הרב שלמה קלוגר]]. להלכה, נפסק בשולחן ערוך כי החיוב מדרבנן וממילא במקרה של ספק- אין לקרוע לפי ש[[ספק דרבנן לקולא]]. | |||
==טעם הקריעה== | |||
הקריעה מבטאת את האבלות, שכשם שהבגד נקרע כך חייהם של האבלים נקרעו, חלק נותר בחיים וחלק עבר עם המת לעולם אחר כמו שנאמר באיוב "בצע אמרתו". בשו"ת בית יהודה הסביר שהקריעה נועדה בשביל להגביר את צערו של האדם שיבטאו באופן ממשי. הוא גם מוכיח כשיטתו מזה שיש חיוב לקרוע גם על מי שרואה מי שמת לפניו ואינו כה מצטער בדבר ושם ודאי שהקריעה היא בשביל להגביר את צערו. מנגד, בהלכות קטנות הביא שהתורה חייבה קריעה בשביל שהאדם לא יצטער על מתו כ"כ ויעביר את צערו לצער ממון. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אבילות]] | [[קטגוריה:אבילות]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:בגדים]] | [[קטגוריה:בגדים]] | ||
גרסה מ־11:27, 3 בספטמבר 2021
|
|
קריעה בבגד לאות אבל, בדרך כלל לאחר מוות.
סוגי קריעה
הקריעה הנפוצה ביותר, היא הקריעה שקורע האדם בשעה ששומע שאחד משבעת קרוביו (אביו, אמו, אחיו, אחותו, בנו, בתו ואשתו/ בעלה) או רבו המובהק מת.
כמו כן ישנה קריעה כאשר אדם נוכח בשעת יציאת נשמה, כלומר, ברגע המוות של אדם.
קריעה נוספת היא על חורבנה של ארץ ישראל, כאשר אדם רואה ערי ישראל בחורבנן, או רואה את הר הבית חרב.
אופן הקריעה
יש לקרוע את הבגד בעמידה כמו שנאמר על דוד המלך כששמע על מות בנו "ויקם המלך ויקרע את בגדיו", במידה וקרע בישיבה יש לחזור ולקרוע בעמידה. מקום הקריעה בבגד הוא ב"בית הצוואר" מלפנים למעלה. קוראים לכיוון מטה ולא לצד.
דיני קריעה על מוות
כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה בשם ומלכות את ברכת ברוך דיין האמת.
רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הקבורה, כאשר אחד מאנשי החברה קדישא ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבילה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת.מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים (לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה). קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון.
קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.
דיני קריעה על חורבן
הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב הפוסקים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, אולם יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים בכותל המערבי(דרוש מקור).
מקור החיוב
הגמרא מועד קטן כד א לומדת כי מי שנפטר לו מת חייב לקרוע עליו מהציווי לבני אהרון לאחר מות אחיהם נדב ואביהוא "אבל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה. שנאמר: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו'" - הא אחר {אבל רגיל} שלא פרע, ושלא פירם - חייב מיתה." הגמרא לומדת שמכך שהיה ציווי על בני אהרון שלא לקרוע את בגדיהם משמע שאנשים אחרים חייבים לקרוע- ואם לא חייבים מיתה.
תוספות מפרש כי אין מדובר בלימוד גמור שהרי לא מובא בשום מקום כי מי שלא קורע על מתו חייב מיתה. גם הרמב"ן מפרש שהחיוב מיתה המדובר כאן הוא כמו העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ומסביר כי החיוב על קריעה הוא רק חיוב מדרבנן. מנגד, הראב"ד[1] פירש כי חיוב הקריעה הוא מדאורייתא כפשטות דברי הגמרא וכן סבר הרב שלמה קלוגר. להלכה, נפסק בשולחן ערוך כי החיוב מדרבנן וממילא במקרה של ספק- אין לקרוע לפי שספק דרבנן לקולא.
טעם הקריעה
הקריעה מבטאת את האבלות, שכשם שהבגד נקרע כך חייהם של האבלים נקרעו, חלק נותר בחיים וחלק עבר עם המת לעולם אחר כמו שנאמר באיוב "בצע אמרתו". בשו"ת בית יהודה הסביר שהקריעה נועדה בשביל להגביר את צערו של האדם שיבטאו באופן ממשי. הוא גם מוכיח כשיטתו מזה שיש חיוב לקרוע גם על מי שרואה מי שמת לפניו ואינו כה מצטער בדבר ושם ודאי שהקריעה היא בשביל להגביר את צערו. מנגד, בהלכות קטנות הביא שהתורה חייבה קריעה בשביל שהאדם לא יצטער על מתו כ"כ ויעביר את צערו לצער ממון.
הערות שוליים
- ↑ כמובא ברא"ש מועד קטן ג,א