ראש מילין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ראש מילין (נקרא:רֵיש מִילִין), ספר במחשבת ישראל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו ישנן דרשות על טנת"א, כלומר על טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות.
'''ראש מילין''' (נקרא:רֵיש מִילִין), הוא ספר ב[[מחשבת ישראל]] ו[[קבלה]] שכתב [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבו ישנן דרשות על "טנת"א" ([[טעמי המקרא]], ה[[ניקוד]], ה[[תגים]] והאותיות).


את הספר כתב הרב קוק בלונדון בתחילת שנת תרע"ז, תוך שהוא מסתיר את הדבר מבנו - הרב צבי יהודה קוק, אשר חשש תמיד מפרסום כתבי אביו, שלהערכתו הדור לא היה מוכן להפצתם הרחבה. ואכן, כאשר נודע לבנו על פרסום הספר, הוא הביע את התנגדותו לפרסום לאחר מעשה, ומאותו רגע והלאה הקפיד להיות מעורב תמיד בעריכתם ופרסומם של כתבי אביו - אחריות שהוא לקח על עצמו עד יום מותו, בהתאם לצוואת הרב קוק. הספר נחשב לאחד המסובכים ביותר ללימוד מכל כתבי הראי"ה, ולא ניתן להבינו ללא רקע מקדים רחב בתורת הקבלה.
את הספר כתב הרב קוק בעת היותו [[רב]] בלונדון בתחילת שנת תרע"ז, תוך שהוא מסתיר את הדבר מבנו - [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], אשר חשש תמיד מפרסום כתבי אביו, שלהערכתו הדור לא היה מוכן להפצתם הרחבה. ואכן, כאשר נודע לבנו על פרסום הספר, הוא הביע את התנגדותו לפרסום לאחר מעשה, ומאותו רגע והלאה הקפיד להיות מעורב תמיד בעריכתם ופרסומם של כתבי אביו - אחריות שהוא לקח על עצמו עד יום מותו, בהתאם לצוואת הרב קוק. הספר נחשב לאחד הספרים הקשים מכל כתבי הראי"ה, וקשה מאד להבינו ללא רקע מקדים רחב בתורת הקבלה.


בספר עוסק הרב קוק בשיטתיות ברעיונות מתחומי הפסיכולוגיה ותורת ההכרה, תוך שהוא דורש את מרכיבי הטנת"א השונים. ניסיון זה עשוי להזכיר במקצת דרשות שונות על האותיות, דוגמת מדרש "אותיות דרבי עקיבא".
בספר עוסק הרב קוק בשיטתיות ברעיונות מתחומי ה[[פסיכולוגיה]] ותורת ההכרה, תוך שהוא דורש את מרכיבי הטנת"א השונים. ניסיון זה עשוי להזכיר במקצת דרשות שונות על האותיות, דוגמת מדרש "[[אותיות דרבי עקיבא]]".


בשתי המהדורות הראשונות של הספר, הוא נדפס כספר בפני עצמו. במהדורה השלישית (בהוצאת מוסד הרב קוק) הוא נדפס יחד עם מספר כתבים נוספים של הראי"ה. במהדורה הרביעית של הספר (בהוצאת מכון רצי"ה) נוספו חלקים מכתב יד המחבר, שלא נכללו במהדורות הקודמות. במהדורה החמישית (בהוצאת מכון רצי"ה) נדפס גם פירושו של הראי"ה לתחילת הספר.
בשתי המהדורות הראשונות של הספר, הוא נדפס כספר בפני עצמו. במהדורה השלישית (בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]) הוא נדפס יחד עם מספר כתבים נוספים של הראי"ה. במהדורה הרביעית של הספר (בהוצאת מכון הרצי"ה) נוספו חלקים מכתב יד המחבר, שלא נכללו במהדורות הקודמות. במהדורה החמישית (בהוצאת מכון הרצי"ה) נדפס גם פירושו של הראי"ה לתחילת הספר.


== קשרים ==
== קשרים ==
שורה 13: שורה 13:
[[קטגוריה: ספרי אמונה]]
[[קטגוריה: ספרי אמונה]]
[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]]
[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]]
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]

גרסה מ־09:32, 17 ביולי 2011

ראש מילין (נקרא:רֵיש מִילִין), הוא ספר במחשבת ישראל וקבלה שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שבו ישנן דרשות על "טנת"א" (טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות).

את הספר כתב הרב קוק בעת היותו רב בלונדון בתחילת שנת תרע"ז, תוך שהוא מסתיר את הדבר מבנו - הרב צבי יהודה הכהן קוק, אשר חשש תמיד מפרסום כתבי אביו, שלהערכתו הדור לא היה מוכן להפצתם הרחבה. ואכן, כאשר נודע לבנו על פרסום הספר, הוא הביע את התנגדותו לפרסום לאחר מעשה, ומאותו רגע והלאה הקפיד להיות מעורב תמיד בעריכתם ופרסומם של כתבי אביו - אחריות שהוא לקח על עצמו עד יום מותו, בהתאם לצוואת הרב קוק. הספר נחשב לאחד הספרים הקשים מכל כתבי הראי"ה, וקשה מאד להבינו ללא רקע מקדים רחב בתורת הקבלה.

בספר עוסק הרב קוק בשיטתיות ברעיונות מתחומי הפסיכולוגיה ותורת ההכרה, תוך שהוא דורש את מרכיבי הטנת"א השונים. ניסיון זה עשוי להזכיר במקצת דרשות שונות על האותיות, דוגמת מדרש "אותיות דרבי עקיבא".

בשתי המהדורות הראשונות של הספר, הוא נדפס כספר בפני עצמו. במהדורה השלישית (בהוצאת מוסד הרב קוק) הוא נדפס יחד עם מספר כתבים נוספים של הראי"ה. במהדורה הרביעית של הספר (בהוצאת מכון הרצי"ה) נוספו חלקים מכתב יד המחבר, שלא נכללו במהדורות הקודמות. במהדורה החמישית (בהוצאת מכון הרצי"ה) נדפס גם פירושו של הראי"ה לתחילת הספר.

קשרים

הספר בויקיטקסט