רבי אליהו מוילנא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{רב

|תמונה=[[תמונה:gra.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]

|כיתוב=דיוקן המיוחס לגר"א

==תולדותיו==

הגר"א נולד בט"ו ב[[ניסן]] ת"פ לאביו ר' שלמה זלמן קרמר, למדן מופלג ותלמיד חכם גדול. נולד בעיר סלץ שליד בריסק שבליטא שהיתה חלק מהאימפריה הרוסית (ויש אורמים שנולד בווילנא). בגיל 6 התגלה כעילוי, דרש ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול בווילנא [[דרוש]] ו[[פלפול]] עמוק שלמד מאביו. יתכן ולמד מספר חודשים בעיירה קיידאן אצל [[רבי משה מרגלית]] (בעל "פני משה" על הירושלמי"), ובגיל עשר כבר למד בעצמו ולא נזקק למורים. נשא לאשה את חנה, שדאגה לפטור את בעלה מן הטיפול במשפחה כדי שיוכל להקדיש את זמנו ללימודיו. אשתו חנה ילדה לו שמונה ילדים, שהמפורסם שבהם הוא [[רבי אברהם בן הגר"א|רבי אברהם]]. לאחר מותה נשא את האלמנה גיטל, בתו של ר' מאיר לונץ מקלם.  

נפטר ב[[חול המועד]] [[סוכות]], י"ט ב[[תשרי]] תקנ"ח ונקבר בוילנא.

{{להשלים|סיבה=מחסיר צדדים חשובים בדרך לימודו, כגון פרשנות המשנה שלא כביאור התלמוד, שיטתו בהגהותיו, ועוד ועוד}}

הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=198 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצו]-קצח; ספר 'הגאון', לרב דב אליאך, הוצאת מכון 'מורשת הישיבות', ירושלים תשס"ב, ח"א פרק יד - תורת אמת הייתה בפיהו, עמ' 414-429,448-449; וכן בח"ב עמ' 359,364.</ref>, התנגד ללימוד בשיטת הפלפול החריף<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=196 מהתדורת תער"ה, ח"ב, עמ' 146]-148); [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=192 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצ], קצז-קצח, ועוד; וכן במקורות המובאים בהערות הבאות.</ref>, והעדיף לימוד מסודר של מרכז הסוגיה בכללה ושיטות ה[[ראשונים]]<ref>ראה בספר 'אישים ושיטות', מאת [[הרב שלמה יוסף זוין]], בפרק על [[הנצי"ב]] {{מקור|מהדורה תשיעית, הוצאת בית הלל, ירושלים עמ' 18|כן}}, שכתב על תלמידו המובהק של הגר"א וממשיך דרכו, רבי חיים מוולוזין:{{ש}}

==== הגהות ותיקוני נוסח ====

בהגהותיו, הן ל[[גמרא]], הן ל[[תוספתא]], הן ל[[מדרש|מדרשים]] והן ל[[זוהר]] ושאר ספרי [[חכמת הנסתר]], מצויים שינויי גרסאות רבים<ref>וראה בספר 'קריה נאמנה' (לר' ש.י. פיין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=210 שם עמ' 160 הערה 8]).{{ש}}דיון באופי הגהותיו, מהותם ונוסחם - ראה ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2762311 פורום 'עצור כאן חושבים']; [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2453431&forum_id=19616&upd=1 פורום 'ספרים וסופרים'] ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78958&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%94#p78341 פורום 'אוצר החכמה'].</ref>. תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, מעיד {{מקור|(בהקדמתו לספרא דצניעותא}}<ref>{{מקור|ודבריו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' קיח הערה 20; ועוד.}}</ref>{{מקור|)}} שלכל תיקון גִרסה בספרי הנסתר היו בידי הגר"א ראיות רבות מאד, ולעיתים הגיע מספרם למאה וחמישים!...

==== דרכו בפסיקת ההלכה ====

{{להשלים}}

[[שיטת פסיקה|שיטת הפסיקה]] של הגר"א, כהמשך טבעי לכל דרך לימודו, היתה לקרב את הכרעת ההלכה למקורותיה הראשוניים, דהיינו להכריע תמיד כפי היוצא מסוגיית הגמרא<ref>ראה מה שליקט בזה הרב משה צוריאל בספר 'אוצרות הגר"א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=155&hilite= מהדורת תש"ס, שער ה' עמ' קנג]-קנד.</ref>, לחזור למנהגי התלמוד שבטלו במרוצת הדורות (גם אם הפוסקים לימדו עליהם זכות<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=203 שם עמ' 153 פסקה 74]).</ref> או שבטל טעמם<ref>קריה נאמנה שם. וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9866&p=94173&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%91%D7%AA#p90564 פורום 'אוצר החכמה'] גבי אכילת שום שבת, ושם ציינו למקורות נוספים, ובראשם המאמר 'דברי הגר"א על גזירות חז"ל' (הרב אפרים קירשנבוים), מתוך: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46424&st=&pgnum=889 ישורון גיליון יח עמ' תתצד] ואילך.</ref>), וכן נמנע ממנהגים שונים שנוספו במהלך הדורות כשאין להם מקור איתן בגמרא ובשאר דברי חז"ל<ref>נציין כמה דוגמאות:{{ש}}

1. הגר"א נמנע מ[[ברכה|לברך]] "[[הנותן ליעף כח]]", כי ברכה זו לא נזכרה בתלמוד {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&st=&pgnum=7 תוספות מעשה רב, ברכות השחר, ס"ק ב]{{מקור|, בשם רבי יעקב כהנא; - מובא בספר אוצרות הגר"א, שם שער ד עמ' קמה ציון 1, וכן ב}}{{מקור|יביע אומר ב או"ח כה$שו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כה אות ב}}{{מקור|)}}.{{ש}}

2-4. הגר"א ברך על [[טלית קטן]] "להתעטף ב[[ציצית]]" (ולא "על מצות ציצית" כנוסח ה[[רמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך או"ח ח ו$או"ח סי' ח סעיף ו}}); '''וכן''' ב[[קריאת מגילה]] ל[[אשה|נשים]] לא שינו מנוסח הברכה של הגברים המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}{{מקור|, ושלא כפסק הרמ"א}} {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרפט ב$או"ח סי' תרפט סעיף ב}}{{מקור|)}}; '''וכן''' ב[[עשרת ימי תשובה]] לא חתם את ברכת [[שים שלום]] במילים "עושה השלום" {{מקור|אוצרות הגר"א, שם עמ' קמו ציון 8|כן}}.{{ש}}

6. נהג לקרוא את כל חמשת המגילות מתוך הקלף ולברך עליהן {{מקור|ביאור הגר"א או"ח תצ, ט|כן}}, כפי המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}, ושלא כדברי הרמ"א {{מקור|שולחן ערוך או"ח תצ ט$או"ח סוף סי' תצ|כן}}.{{ש}}

ועוד עשרות (ואולי מאות) מקומות.</ref>.

==== סדרי הלימוד ====

שיטת הגר"א - בהדרכותיו והנהגותיו - על קביעות הרצף בלימוד תורה, על חזרות, על זמני הלימוד של חלקי התורה השונים, ועוד.

== חכמת ה[[מוסר]] ו[[תיקון המידות]] במשנתו ==

==הגר"א כמקובל==

{{להשלים}}

על פי עדותו של רבי חיים מוולוז'ין בהקדמתו לפירוש הגר"א ל"ספרא דצניעותא", עוד לפני הגיעו לגיל שלוש עשרה החל הגאון לברוא "גולם" אבל פסק באמצע מפני שמנעוהו מן השמים.

== יחסו לחכמות החול ==

על פי עדות תלמידיו והספרים שנכתבו מפיו, הגר"א היה בעל ידע מקיף בחכמות החול, ועודד את לימודם, ועם זאת התנגד ללימודי [[פילוסופיה]]. להלן סקירה קצרה על התחום.

=== דעת הגר"א על לימוד חכמות החול ===

תלמידי הגר"א מעידים שהגר"א ראה חשיבות וערך בלימוד חכמות החול. [[רבי ישראל משקלוב]], תלמיד הגר"א, מביא {{מקור|בהקדמתו ל'פאת השולחן', ד"ה ומצידה ביאור ארוך; - מובא להלן בהרחבה|כן}} בשם רבו: {{ציטוטון|כל החכמות נצרכים לתורתנו הקדושה<ref>ראה באנציקלופדיה תלמודית {{מקור|כרך טו, ערך 'חכמות חיצוניות', טור נז|כן}} ובספר 'הגאון' {{מקור|עמ' 605 הערה 31|כן}} שהביאו כמה מקורות מקבילים לדברי הגר"א, על ההכרח ללמוד חכמות להבנת התורה.{{ש}}{{מקור|[יש להעיר, שמה שכתב בספר 'הגאון', שם, בהמשך דבריו, בשם}} [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ|החזו"א]] {{מקור|זצ"ל, איננו עניין כלל לדברי הגר"א, שכן החזו"א מדבר על חישובים הנִדרשים ספציפית ללמוד עניין מסויים בתורה, ואילו דברי הגר"א נאמרו על "}}'''{{מקור|כל}}''' {{מקור|החוכמות", שהרחבתן מחכימה את האדם ומאפשרת לו להשכיל ב}}[[רזי תורה]] {{מקור|ובתעלומות חכמת התורה, וכעין דברי הגר"א המובאים להלן, ש"כפי מה שיחסר לאדם משארי חכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות מחכמת התורה", והיא השקפה עמוקה ומופלאה על גדלות חכמת התורה, ואכמ"ל. דברים ברוח זו כתב בספר}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=220 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצח] {{מקור|ואילך. ובפתיח דבריו כתב: "וראוי להוסיף כאן שהגר"א לא ראה בלימוד החכמות רק אמצעי שימושי בכדי לקיים מצוות התורה, אלא הוא היה סבור כי ע"י כך אפשר להעמיק בסתרי תורה". וע"ע אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירשלים תשמ"ה, ח"א עמ' מב; וכן בספר 'משנת רבי אהרן' [קוטלר זצ"ל], ח"א עמ' יד (מובא בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 958 סוף הערה 14). וראה להלן בדברי רבי אברהם שמחה מאמצ'יסאב זצ"ל, שמשמעותם הפשוטה, כהבנת ספר הגאון, וי"ל.}}</ref> וכלולים בה<ref>לגבי חציו השני של המשפט {{מקור|שכל החוכמות כלולות בתורה|כן}}, כבר ציינו {{מקור|(ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' ריח הערה 2;}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=218 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' רטז] {{מקור|ואילך; וכן בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 603-605)}} שהדבר מופיע כבר בהקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה ובמקורות נוספים, - בהרחבה.</ref>.}}

=== בקיאותו של הגר"א בחכמות ה[[טבע]]<ref>ור' בעלון [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9397 שבת הראי"ה, גיליון 53].</ref> ===

בני הגר"א ותלמידיו מעידים במקומות רבים על ידיעתו המפליאה של הגר"א ב[[מתמטיקה]], [[הנדסה]], [[ביולוגיה]], [[אסטרונומיה]], [[גאוגרפיה]], [[בלשנות]] ו[[מוזיקה]], כמו כן חיבר ספר ב[[גאומטריה]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/20713 חוט המשולש]{{מקור|)}}, ויש האומרים שכתב ספר זה בשעה ששהה לצרכיו ב[[בית הכסא]]{{דרוש מקור}}. סיפורים רבים ואגדות מופלאות נִקשרו לשמו, על גדלותו ובקיאותו בתחומי אלו, שעלתה על שאר חכמי אותו דור, חוקריו ומדעניו.

=== דִקדוק ===

=== [[פילוסופיה]] ===

הגר"א ראה בחכמת הקבלה את מרכז הכובד של אמיתת חכמת התורה<ref>ר' ב[[רבי אליהו מוילנא#הגר"א כמקובל|כותרת 'הגר"א כמקובל']].</ref>, ובשל תפיסתו זו התנגד מאד לחכמת הפילוסופיה<ref>כתב בספר 'קריה נאמנה' {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=184 מהדורת תר"ך עמ' 151]{{מקור|-152, ו}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=210&hilite= מהדורת תרע"ה עמ' 160]{{מקור|)}}: "כי להיות רבינו בכל עניינו נמסר לחכמת הקבלה והקדיש לה רוב הגיונו ועיונו, לא  היו מחקרי לב  של גדולי חכמי עמנו שהולכים ע״ד הפילוסופיה יכולים להיות נחשבים בעיניו". {{מקור|כלומר: מחמת מרכזיות חכמת הקבלה במשנתו, שלל הוא את השגותיה של הפילוסופיה, שכל השגתה בחכמה הא-להית הוא רק ממקור השכל האנושי.}} ור' דברי תלמידו הגדול, הגר"ח מוולוז'ין ז"ל: "...'''שבמקום שמסתיים פילוסופיה - שם מתחיל חכמת הקבלה'''..." {{מקור|קונטרס 'עץ חיים', נדפס  בסוף 'נפש החיים', מהדורת הרב יששכר דוב רובין זצ"ל, ב"ב תשמ"ט, סוף עמ' תמו, אות קכז. וכן הביא בספר הגאון, ח"ב עמ' 588 הערה 74, בשם ספר 'כתר ראש' ו'כל הכתוב לחיים', פרק 'ענייני תורה' אות ה|כן}} ור' אבן שלמה {{מקור|פרק יא סעיף ג|כן}}: "...ועיקר הגאולה תליא בלימוד חכמת הקבלה".</ref>. וכה אמר {{מקור|(אבן שלמה, פרק יא סעיף ד,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14216&st=&pgnum=99 מהדורת וילנא תר"ן, עמ' 100]{{מקור|)}}:

:"בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיה א-להית, לימודית וטבעית<ref> ור' ביאור הגר"א על הפסוק "כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ" {{מקור|ישעיהו ב, ו|כן}}, שפירש: "...אמר: 'מקדם... ועוננים... ובילדי נכרים' - המה פילוסופיה א-להית ולימודית וטִבעית..." ע"ש שהסביר בזה לשון הפסוק.</ref>, יזכו [[לעתיד לבוא]] לאור ד'."

:"ועל חכמת {{מקור|[ה]}}פילוסופיה אמר שלמדהּ לתכליתה, ולא הוציא ממנה רק ב' דברים טובים, והם השבעים כוחות שבאדם<ref>ר' ביאור הגר"א על הפסוק: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" {{מקור|ישעיה יא, א|כן}}.</ref>... ועוד דבר אחד, והשאר צריך להשליכה החוצה."

על אף התנגדותו של הגר"א לפילוסופיה, לא זִלזל הגר"א בחכמי ישראל שנמשכו אחריה, ובכמה מקומות אף מביא הגר"א מדבריהם<ref>כפי שציין ר' בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|פי"ז הערה 11, עמ' רכד|כן}} שבביאור הגר"א לספר [[משלי]] {{מקור|ח, יא|כן}} מזכיר את הספר '[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1195 בן המלך והנזיר]' ובביאורו לזוהר רכג מביא הגר"א מספר 'בחינות עולם' ל[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=208 לרבי ידעיה הפניני הבדרשי].

=== מוזיקה ===

הגר"א (מובא בשמו בהקדמה לפאת השולחן) כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".

היו שראו ביחסו האוהד כלפי לימודי חול את הסיבה להתפשטות תנועת ההשכלה בליטא יותר מבפולין החסידית{{דרוש מקור}}. טענה זו הופרכה לחלוטין במחקרים מקיפים שנערכו בשנים האחרונות{{דרוש מקור}}.

== גדלותו ==

==== שקידתו ====

במוצאי [[יום הכיפורים]] היה הגר"א ממשיך לצום עוד כמה שעות תוך כדי לימוד תורה{{דרוש מקור}}. זאת על פי מאמר [[חז"ל]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת פח א$שבת פח.}} {{מקור|; תנחומא בראשית סי' א;}} {{מקור|ילקוט שמעוני תהלים רמז תתיא}}{{מקור|; ועוד. רמוז ג"כ ב}}{{מקור|רש"י בראשית א, לא}}{{מקור|)}}: "מאי דכתיב, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". כלומר קיומו של העולם תלוי בלימוד תורה בלתי פוסק{{דרוש מקור}}.

רעיון זה עמד גם בבסיסה של הישיבה ישיבת וולוז'ין שהקים תלמידו, ר' חיים{{דרוש מקור}}.

=== מדברי גדולי ישראל על הגר"א ===

=== מורשתו ===

== [[ארץ ישראל]] וה[[גאולה]] במשנתו ובמעשיו ==

=== ארץ ישראל במשנתו ===

=== עלייתו לארץ ישראל ===

{{להשלים}}

ידוע כי הגאון ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". אולם, ניסיונו זה לא צלח והוא נאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהגיע להולנד.

=== ה[[גאולה]] במשנת הגר"א ===

[[חבלי משיח]] ו[[ייסורים]] בתהליך הגאולה במשנת הגר"א - ר' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10591&q= עלון שבת הראי"ה (גליון 58)]

תלמידי הגר"א שעסקו במימוש משנת הגאולה של רבם - [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10779&q= שבת הראי"ה גליון 62]; המשך - מעשי 'אתחלתא דגאולה' מתוך הקודש - [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10844&q= שבת הראי"ה (גליון 63)]

{{ערך מורחב|ערך=[[קול התור]]}}

== התנגדותו ל[[החסידות|חסידות]] ==

{{ערך מורחב|ערך=[[ההתנגדות לחסידות]]}}

הגר"א התנגד ל[[החסידות|חסידות]] וראה אותה כ[[מינות]] וכתנועה שיונקת מה[[טומאה]]{{דרוש מקור}}<ref>{{מקור|הכוונה שדרוש מקור לביטויים אלה, על ההגדרה הדייקנית (מבחינה הלכתית וקבלית) והחריפה שבהם.}}</ref>. בשנת תקל"ב מופיעה חתימת הגר"א על [[חרם]] קהילת וילנה נגד החסידות. בשנת תקמ"א הטיל הגר"א פעם נוספת חרם על החסידות. במסגרת החרם הורה לשרוף בפומבי את הספר "[[צוואת הריב"ש]]"{{דרוש מקור}}. הגר"א אף סירב לפגוש את [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] (בעל [[פרי הארץ]]) ותלמידו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] (בעל ה[[תניא (ספר)|תניא]], ו[[אדמו"ר]] המייסד של [[חסידות חב"ד]]).

== מופתים וגילויים ==

התנגדותו לגילויים מן השמים - ר' הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לספרא דצניעותא ועין אי"ה ברכות ח"א עמ' 18 (פ"א אות לה).

מספרים שהיה בא שְׂלָו לגר"א כמו לאמוראים – אגרות הראי"ה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"ב עמ' קסח

== מתלמידיו ==

* [[רבי חיים מוולוז'ין]], נחשב לגדול תלמידיו<ref>על דרכו כתלמיד הגר"א - ר' ב[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=8834&q= עלון 'שבת הראי"ה' (גליון 43)].</ref>, הקים את [[ישיבת וולוז'ין]] שהייתה ישיבה מרכזית באירופה, וכתב את הספר [[נפש החיים]]<ref>הספר מהוה, בין היתר, פולמוס ומענה לטעונים וסברות שונות של שיטת [[תנועת החסידות|החסידות]] לסוגיה.</ref>.

* [[רבי שלמה זלמן מוולוז'ין]]<ref>ר' אודות בספר 'תולדות אדם'.</ref> - אחיו של רבי חיים מוולוז'ין.

== חיבוריו ==

{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הגר"א]]}}

{{מפרשי השולחן ערוך}}

לספרי הגר"א ותורתו - ראה בכותרת '[[רבי אליהו מוילנא#חיבוריו|חיבוריו]]'

==== תולדות הגר"א וחקר שיטתו ====

* ר' שמואל יוסף פיין מווילנה, '''קריה נאמנה''', חלק שני<ref>באותו כרך.</ref> פרקים ח-י<ref>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=159&hilite= מהדורת תר"כ עמ' 126] ואילך; וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=188&hilite= מהדורת תרע"ה, עמ' 136] ואילך.</ref>

* רבי יהושע העשיל {{מקור|בן אליהו זאב|כן}} לוין מוילנא, '''עליות אליהו'''<ref>נדפס בוילנא בשלוש מהדורות: [http://www.hebrewbooks.org/46777 תרט"ז], [http://www.hebrewbooks.org/14220 תרל"א] ו[http://www.hebrewbooks.org/46776 תרל"ד], ונדפס מחדש ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142137& ירושלים תשמ"ט]</ref>

==== אסופות דינים לגיבוש משנתו ====

* '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145124& ביאור מילים נרדפות להגר"א ושילוב ביאורם בפסוקי הנ"ך] - מלוקט מכל ספרי הגר"א בנגלה ובנסתר, ירושלים תש"ז

* [[הרב שריה דבליצקי]], '''זה השולחן''' חלק שלישי, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142604& בני ברק תשכ"ו], ובתוכו: רשימת נוסחאות הגר"א ב[[תפילה|תפילות]] ו[[ברכה|ברכות]], וכן השוואת מנהגי והנהגות הגר"א ו[[האר"י]]

==קישורים חיצוניים==

==== מחקרים במשנת הגר"א ותולדותיו ====  

* [[הרב אהרן קוטלר]], [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49167_17.pdf  ארבע הקדמות הנצרכות לבא  בשערי הגר״א נ״ע]  

* ר' בצלאל לנדוי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/landoy.htm השולחן ערוך והגר"א] (אתר דעת)

* הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&CategoryID=1389 הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה]<ref>וראה מאמר מקביל מאותו המחבר (הרב מרדכי מנשה לאופר): [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=835&ArticleID=2909 חובת לימוד פנימיות התורה] (ובו אריכות בשיטת הגר"א).</ref>

* יואל יעקובי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7269 המתנחלים הראשונים - בגליון השבוע] (על הגר"א וארץ ישראל), בשבע גיליון 283

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

{{מיון רגיל:אליהו מוילנא}}