רבי אשתורי הפרחי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←על הספר כפתור ופרח: טכני) |
|||
שורה 35: | שורה 35: | ||
'''כפתור ופרח''' הוא חיבורו [[הלכה|הלכתי]] של רבי אישתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על ה[[מצוות התלויות בארץ]]. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה ה[[ערבית]] ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ול[[צמחים]] המוזכרים ב[[מקרא]]. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא וב[[תלמוד]]. | '''כפתור ופרח''' הוא חיבורו [[הלכה|הלכתי]] של רבי אישתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על ה[[מצוות התלויות בארץ]]. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה ה[[ערבית]] ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ול[[צמחים]] המוזכרים ב[[מקרא]]. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא וב[[תלמוד]]. | ||
הספר כפתור ופרח הִנו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של [[ארץ-ישראל]], חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה. | הספר כפתור ופרח הִנו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של [[ארץ-ישראל]], חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה. | ||
שורה 49: | שורה 43: | ||
רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר אין שנה) נדפס הספר ב[[ונציה]] על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ". | רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר אין שנה) נדפס הספר ב[[ונציה]] על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ". | ||
המהדורה הנוכחית של הספר הודפסה על-ידי [[אברהם משה לונץ]] בירושלים פעמיים: | |||
# ספר א' - פרקים א' עד נ"א בשנת 1897 - - 418 עמודים | |||
# ספר ב' - פרקים ט"ז עד נ"ט, בתוספת מבואות, מפתחות והשלמות בשנת 1899 - 487 עמודים. ספר בב הודפס בתמיכת חברת [[כל ישראל חברים]] מ[[פאריז]] ומכון-צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין. | |||
לונץ מגדיר את אשתורי הפרחי בתואר '''הראשון בחוקרי ארץ הקודש'''<ref>לפי המבוא של לונץ קדמו לו: [[רבי בנימין מטודלה]] - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחיה מרגנשבורג, הרב ר' שמואל ב״ר שמשין והרב ר' יעקב שליח ישיבת פריז. אולם, לונץ מוסיף, כי "את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות בשם 'חוקרי ארץ הקודש', כי המה בבואם לארץ הקודש הלכו רק בדרך הסלולה, דרך השיירות, ולא נטו אף שעל אחד הצִדה למען דעת את תכונת המקום היותר נודע בקורותינו ודברי ימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים אחדים".</ref>. הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פרסומיו: "ירושלים" ו[[לוח ארץ ישראל]] - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי עניין מיוחד בימינו והודפס על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ". | |||
==ספריו הנוספים== | ==ספריו הנוספים== |