רבי העשיל מקראקא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(נפטר בשנת תכ"ד ולא בשנת תר"ד) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי יהושע העשיל מקראקא''' (מכונה '''רבי העשיל מקראקא''' וכן '''הרבי ר' העשיל''') היה רב וראש ישיבה חשוב בפולין. | '''רבי יהושע העשיל מקראקא''' (מכונה '''רבי העשיל מקראקא''' וכן '''הרבי ר' העשיל''') היה רב וראש ישיבה חשוב בפולין. | ||
נולד בשנת שנ"ה לרבי יעקב, רב וראש ישיבה בבריסק שבליטא. למד בעיקר אצל אביו, עד שהוא צרפו לניהול ישיבתו. הוא נשא את בתו של אחד מנגידי העיר, | נולד בשנת שנ"ה לרבי יעקב, רב וראש ישיבה בבריסק שבליטא. למד בעיקר אצל אביו, עד שהוא צרפו לניהול ישיבתו. הוא נשא את בתו של אחד מנגידי העיר, אול� היא נפטרה תוך זמן קצר, והוא נשא את נכדתו של השר ר' שאול וואהל, "מלך פולין ליום אחד". בשנת שצ"ה התקבל אביו לכהן כרב וראש ישיבה בלובלין, וגם שם היה יד ימינו של אביו. בשנת ת"ד נפטר אביו ור' העשיל המשיך אותו בהנהגת הישיבה, כאשר בשנת ת"י התמנה גם לכהן כרב העיר. בשנת תי"ד נפטר [[רבי יום טוב ליפמן הלר]], רבה של קראקא, ור' העשיל התמנה לכהן כרב תחתיו. שם גם שימש כראש ישיבה, בה היו תלמידים גדולים ויצאו ממנה רבנים מגדולי הדור (ראה להלן). | ||
הוא נחשב לאחד מגדולי דורו, והיה נערץ על ידי ההמון. | הוא נחשב לאחד מגדולי דורו, והיה נערץ על ידי ההמון. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בתקופת [[פרעות ת"ח ות"ט]] והפשיטת בשנת תט"ז, נסע לוינה ונפגש שם עם אנשי השלטון על מנת שיפעלו למען היהוידים, וכן גייס כספים לשיקום נפגעי הפרעות. | בתקופת [[פרעות ת"ח ות"ט]] והפשיטת בשנת תט"ז, נסע לוינה ונפגש שם עם אנשי השלטון על מנת שיפעלו למען היהוידים, וכן גייס כספים לשיקום נפגעי הפרעות. | ||
נפטר בקראקא בכ' ב[[תשרי]] | נפטר בקראקא בכ' ב[[תשרי]] תכ"ד. | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
* [[רבי גרשון אשכנזי]]- בעל "עבודת הגרשוני". | * [[רבי גרשון אשכנזי]]- בעל "עבודת הגרשוני". | ||
גרסה מ־17:29, 22 ביולי 2015
|
|
- הדף "רבי יהושע העשיל מקראקא" מפנה לכאן. לערך העוסק בבעל 'מגיני שלמה', ראו רבי יהושע מקראקא.
רבי יהושע העשיל מקראקא (מכונה רבי העשיל מקראקא וכן הרבי ר' העשיל) היה רב וראש ישיבה חשוב בפולין.
נולד בשנת שנ"ה לרבי יעקב, רב וראש ישיבה בבריסק שבליטא. למד בעיקר אצל אביו, עד שהוא צרפו לניהול ישיבתו. הוא נשא את בתו של אחד מנגידי העיר, אול� היא נפטרה תוך זמן קצר, והוא נשא את נכדתו של השר ר' שאול וואהל, "מלך פולין ליום אחד". בשנת שצ"ה התקבל אביו לכהן כרב וראש ישיבה בלובלין, וגם שם היה יד ימינו של אביו. בשנת ת"ד נפטר אביו ור' העשיל המשיך אותו בהנהגת הישיבה, כאשר בשנת ת"י התמנה גם לכהן כרב העיר. בשנת תי"ד נפטר רבי יום טוב ליפמן הלר, רבה של קראקא, ור' העשיל התמנה לכהן כרב תחתיו. שם גם שימש כראש ישיבה, בה היו תלמידים גדולים ויצאו ממנה רבנים מגדולי הדור (ראה להלן).
הוא נחשב לאחד מגדולי דורו, והיה נערץ על ידי ההמון.
שיטת לימודו היתה העמקה בדברי הגמרא עם פירוש רש"י ותוספות, ומשם דרך הראשונים "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", והתנגד לפלפולי סרק.
בתקופת פרעות ת"ח ות"ט והפשיטת בשנת תט"ז, נסע לוינה ונפגש שם עם אנשי השלטון על מנת שיפעלו למען היהוידים, וכן גייס כספים לשיקום נפגעי הפרעות.
נפטר בקראקא בכ' בתשרי תכ"ד.
מתלמידיו
- רבי גרשון אשכנזי- בעל "עבודת הגרשוני".
- רבי שמואל קוידנובר- המהרשי"ק.
- רבי שבתי כהן- הש"ך.
ספריו
חיבר ספרים רבים, אך רק מקצתם יצאו לאור:
- חידושים על מסכת בבא קמא.
- חידושים והגהות על הסמ"ק.
- חנוכת התרוה- לקט חידושים
פסקיו וחידושיו מפוזרים בספרי תלמידיו וגדולי דורו, בהם הש"ך, נודע ביהודה, חכם צבי, חתם סופר ועוד.
| תקופת חייו של רבי העשיל מקראקא על ציר הזמן |
|---|
 |