רבי יואל סירקיס

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

רבי יואל סירקיש (1561 - 1640) מחבר הבית חדש (ב"ח). נחשב לאחד מחשובי האחרונים.

תולדותיו[edit]

רבי יואל סירקיש נולד בשנת 1561 בלובלין שבפולין לאביו שמואל יפה ואמו סירקה (שרה). השם סירקש, סירקיש או סירקיס שהוסף לשם המשפחה הוא כנראה על שם אמו או אולי חמותו. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ור' פייבוש שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב. שימש כרב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהם מז'יבוז' ובעלזא. בשנת 1615 נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת 1619 עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד במנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

בניו ותלמידיו[edit]

לב"ח היו שני בנים רבנים:

הרב יהודה לייב שהיה דיין בקרקוב ואב בית דין בהענשטיין. הרב שמואל צבי הירש אב בית דין בפינטשוב ואביו של בעל ה"שאגת אריה וקול שחל". חתניו היו: רבי דוד הלוי סגל (טורי זהב) הרב יהודה זעלקי מזייא אשכנזי - דיין בקרקוב. בין תלמידיו היו:

רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק. רבי צבי הירש קלויזנר שהיה אב בית דין בלבוב ולובלין רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני".

ספריו[edit]

בית חדש[edit]

ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות.


הגהות הב"ח[edit]

הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעתים גם פירושים.

בין הסימונים המקובלים בהגהות:

הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס. הס"ד - הוא סוף דיבור = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שאוחד בטעות על ידי המדפיס. צ"ל - צריך לומר = פירושו תיקון גרסה הגרסה הנכונה לדעת הב"ח. נ"א - נוסחאות אחרות = אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה. ס"א - ספרים אחרים = דומה לנ"א. נ"ב - נראה בזה = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח. כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף. להרחבה ראה: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי-הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' ב"א, ר"ג תשס"ה, עמ' 341-370.


ספרים נוספים[edit]

בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים:

שו"ת הב"ח - שו"ת הכולל שני חלקים: שו"ת הב"ח - הישנות - הלכות תערובות וממונות. שו"ת הב"ח - החדשות - תשובות בנושאים שונים. משיב נפש - פירוש על מגילת רות. ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט. חידושי הב"ח על הש"ס, ב"כ, הוצ' עוז והדר, תשס"ז. ‬

דרכו בחינוך ילדים[edit]

הרב סירקיש תמך בהוראת התנ"ך כולו (יו"ד רמ"ה) בניגוד לנהוג על פי רש"י במקומות רבים, שמיד לאחר לימוד התורה עוברים ללימוד גמרא. הוא גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו. ילדים בגיל 14, שלא נמצאו מתאימים ללימוד גמרא, הורה לכוונם ללימוד מקצוע.

קישורים[edit]

צילום של הספר משיב נפש