רבי יוסף באב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי יוסף באב"ד''' היה רב ופוסק בגליציה, מחבר הספר "'''מנתח חינוך'''" על ספר החינוך. ==תולדות חייו== נול...) |
מ (עדכון תבנית לתאריך עברי) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יוסף באב"ד''' היה רב ופוסק בגליציה, מחבר הספר "'''[[ | '''רבי יוסף באב"ד''' היה רב ופוסק בגליציה, מחבר הספר "'''[[מנחת חינוך (ספר)|מנחת חינוך]]'''" על [[ספר החינוך]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכ"ד ב[[אלול]] תקס"א בפשוורסק לאביו ר' משה, רב העיר. נודע כשקדן כבר בילדותו, ורכש בגיל צעיר מאד בקיאות בש"ס ובספרי הפוסקים. נשא את בתו של ר' אריה לייבוש הלברשטאם מטרניגרד, ולמד תקופה מסוימת עם אחיה, [[רבי חיים מצאנז]]. | נולד בכ"ד ב[[אלול]] תקס"א בפשוורסק לאביו ר' משה, רב העיר. נודע כשקדן כבר בילדותו, ורכש בגיל צעיר מאד בקיאות בש"ס ובספרי הפוסקים. נשא את בתו של ר' אריה לייבוש הלברשטאם מטרניגרד, ולמד תקופה מסוימת עם אחיה, [[רבי חיים מצאנז]]. לאחר שהיא נפטרה נשא את גרושתו של [[רבי משה צבי מסווראן]]. הוא החל להתקרב ל[[תנועת החסידות]] וישב זמן מה ברופשיץ אצל [[רבי נפתלי מרופשיץ]], אותו החשיב בתור הרבי שלו. הוא אף נהג לזמן מה בגינונים מסוימים של אדמו"רות. כיהן ברבנות בהוסקוב, ז'ברז', סניאטין, והורודנקא, והחל משנת תרי"ז כיהן כרב בטרנופול, בי כהין סבו רבי יהושע השיל באב"ד כרב. הוא לא הרבה להתעסק בענייני הציבור אלא השקיע את רוב זמנו בלימוד תורה כשהוא מכוסה בטלי ושותק, ולכן היו שכינוהו "השתקן". החזיק מכספו קבוצה של בחורים בעלי שכל חריף, עמם היה לומד ומפלפל. קושיותיו החריפות התפרסמו בבתי המדרשיות בגליצי, וטובי הלמדנים עלמו ליישבן. עמד בקשרים טובים עם [[הרב יוסף שאול נתנזון]], בעל "שואל ומשיב". | ||
היה ידוע כנדיב ובעל לב רחב, והרבה בעשיית חסד. | היה ידוע כנדיב ובעל לב רחב, והרבה בעשיית חסד. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר פטירתו כיהן תחתיו כרבה של טרנופול בנו רבי שמעון באב"ד. | לאחר פטירתו כיהן תחתיו כרבה של טרנופול בנו רבי שמעון באב"ד. | ||
התפרסם בעיקר בזכות ספרו '''[[מנחת חינוך]]''' על [[ספר החינוך]], שתפס מקום מרכזי בעלום התורה. | התפרסם בעיקר בזכות ספרו '''[[מנחת חינוך (ספר)|מנחת חינוך]]''' על [[ספר החינוך]], שתפס מקום מרכזי בעלום התורה. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5561|מספר שנים=73}} | ||
{{מיון רגיל:באב"ד יוסף}} | {{מיון רגיל:באב"ד יוסף}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]] | [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידים]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:58, 28 באוקטובר 2012
|
|
רבי יוסף באב"ד היה רב ופוסק בגליציה, מחבר הספר "מנחת חינוך" על ספר החינוך.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"ד באלול תקס"א בפשוורסק לאביו ר' משה, רב העיר. נודע כשקדן כבר בילדותו, ורכש בגיל צעיר מאד בקיאות בש"ס ובספרי הפוסקים. נשא את בתו של ר' אריה לייבוש הלברשטאם מטרניגרד, ולמד תקופה מסוימת עם אחיה, רבי חיים מצאנז. לאחר שהיא נפטרה נשא את גרושתו של רבי משה צבי מסווראן. הוא החל להתקרב לתנועת החסידות וישב זמן מה ברופשיץ אצל רבי נפתלי מרופשיץ, אותו החשיב בתור הרבי שלו. הוא אף נהג לזמן מה בגינונים מסוימים של אדמו"רות. כיהן ברבנות בהוסקוב, ז'ברז', סניאטין, והורודנקא, והחל משנת תרי"ז כיהן כרב בטרנופול, בי כהין סבו רבי יהושע השיל באב"ד כרב. הוא לא הרבה להתעסק בענייני הציבור אלא השקיע את רוב זמנו בלימוד תורה כשהוא מכוסה בטלי ושותק, ולכן היו שכינוהו "השתקן". החזיק מכספו קבוצה של בחורים בעלי שכל חריף, עמם היה לומד ומפלפל. קושיותיו החריפות התפרסמו בבתי המדרשיות בגליצי, וטובי הלמדנים עלמו ליישבן. עמד בקשרים טובים עם הרב יוסף שאול נתנזון, בעל "שואל ומשיב".
היה ידוע כנדיב ובעל לב רחב, והרבה בעשיית חסד.
נפטר ביום הראשון של אמירת הסליחות, כ"ד באלול תרל"ד (התאריך בו נולד).
לאחר פטירתו כיהן תחתיו כרבה של טרנופול בנו רבי שמעון באב"ד.
התפרסם בעיקר בזכות ספרו מנחת חינוך על ספר החינוך, שתפס מקום מרכזי בעלום התורה.
| תקופת חייו של רבי יוסף באב"ד על ציר הזמן |
|---|
 |