רבי יצחק אברבנאל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי יצחק אברבנאל''' הוא "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל" (1437 ליסבון - פואטוגל - 1508 ונציה, [[אי...) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Don izchck abarbanel.jpg|left|thumb|250px|פירוש על התורה]] | |||
'''רבי יצחק אברבנאל''' הוא "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל" (1437 [[ליסבון]] - [[פואטוגל]] - 1508 [[ונציה]], [[איטליה]] ונקבר ב[[פדובה]]. היה מדינאי, איש כספים, פילוסוף ופרשן מקרא. | '''רבי יצחק אברבנאל''' הוא "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל" (1437 [[ליסבון]] - [[פואטוגל]] - 1508 [[ונציה]], [[איטליה]] ונקבר ב[[פדובה]]. היה מדינאי, איש כספים, פילוסוף ופרשן מקרא. | ||
פירושו על המקרא מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות ועונה עליהן בגוף הפירוש. פירושו ידוע גם כארוך יחסית. | פירושו על המקרא מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות ועונה עליהן בגוף הפירוש. פירושו ידוע גם כארוך יחסית. | ||
הפירוש על התורה, כפי שרשום בכריכה, הודפס לראשונה ב[[ונציה]] שב[[איטליה]] בשנת ה"א של"ט (5,339) ל[[בריאת העולם]] - 1579 למנינם. | |||
==פרשנות המקרא== | ==פרשנות המקרא== | ||
נסיונו המדיני גרם לו לפרש את המקראות על רקע הפוליטיקה והתככים בהם פגש בעבודתו עם מלכי ארץ. הוא מתאר בפירושיו, בנוסף לענייני דקדוק ושפה, גם את דרכי החיים והליכות המדינה שהיו נהוגים בארץ ישראל. הוא מתאר בבאוריו את חיי היהודים, הליכותיהם, מנהגיהם ומשטריהם, מאורעות המסבירים מאורעות בדברי ימיהם. דרכו לכתוב מבוא לפני כל ספר, בו הוא מבאר את זמן כתיבתו, סגנונו ותוכנו. | נסיונו המדיני גרם לו לפרש את המקראות על רקע הפוליטיקה והתככים בהם פגש בעבודתו עם מלכי ארץ. הוא מתאר בפירושיו, בנוסף לענייני דקדוק ושפה, גם את דרכי החיים והליכות המדינה שהיו נהוגים בארץ ישראל. הוא מתאר בבאוריו את חיי היהודים, הליכותיהם, מנהגיהם ומשטריהם, מאורעות המסבירים מאורעות בדברי ימיהם. דרכו לכתוב מבוא לפני כל ספר, בו הוא מבאר את זמן כתיבתו, סגנונו ותוכנו. | ||
==שיטת פירושו== | |||
שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל פרק במקרא לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל ב[[פרשת בא]] על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות: | |||
* השאלה הא' - למה נזכר מסע זה דווקא, הרי העו מסעות גם קודם לכן ןכם אחרי זה. | |||
* השאלה הב' - למה אמרו ישראל למשה "תנו לנו מים ונשתה" היה ראוי לןמר בלשון יחיד, שהרי אהרן לא נזכר כאן ודברו רק עם משה. | |||
וכך עד שאלה הז'. | |||
עכשיו באות התשובות תוך רצף אחד. על השאלה הראשונה הוא משיב כי כאן היה אירוע: מציאת המים. ורק מקומות שקרה בהם משהו מובאים פרטים עליהם. ועל לשון הרבים הוא מתרץ כי היה זה "כנגד השם יתברך וכנגד משה ולא כנגד משה ואהרן כפי שסברו המפרשים". העם יתכוון שהם הולכים על פי ה' , לפי הענן ועמוד האש. | |||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
גרסה מ־06:48, 5 בפברואר 2009
|
|
רבי יצחק אברבנאל הוא "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל" (1437 ליסבון - פואטוגל - 1508 ונציה, איטליה ונקבר בפדובה. היה מדינאי, איש כספים, פילוסוף ופרשן מקרא.
פירושו על המקרא מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות ועונה עליהן בגוף הפירוש. פירושו ידוע גם כארוך יחסית.
הפירוש על התורה, כפי שרשום בכריכה, הודפס לראשונה בונציה שבאיטליה בשנת ה"א של"ט (5,339) לבריאת העולם - 1579 למנינם.
פרשנות המקרא
נסיונו המדיני גרם לו לפרש את המקראות על רקע הפוליטיקה והתככים בהם פגש בעבודתו עם מלכי ארץ. הוא מתאר בפירושיו, בנוסף לענייני דקדוק ושפה, גם את דרכי החיים והליכות המדינה שהיו נהוגים בארץ ישראל. הוא מתאר בבאוריו את חיי היהודים, הליכותיהם, מנהגיהם ומשטריהם, מאורעות המסבירים מאורעות בדברי ימיהם. דרכו לכתוב מבוא לפני כל ספר, בו הוא מבאר את זמן כתיבתו, סגנונו ותוכנו.
שיטת פירושו
שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל פרק במקרא לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל בפרשת בא על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות:
- השאלה הא' - למה נזכר מסע זה דווקא, הרי העו מסעות גם קודם לכן ןכם אחרי זה.
- השאלה הב' - למה אמרו ישראל למשה "תנו לנו מים ונשתה" היה ראוי לןמר בלשון יחיד, שהרי אהרן לא נזכר כאן ודברו רק עם משה.
וכך עד שאלה הז'.
עכשיו באות התשובות תוך רצף אחד. על השאלה הראשונה הוא משיב כי כאן היה אירוע: מציאת המים. ורק מקומות שקרה בהם משהו מובאים פרטים עליהם. ועל לשון הרבים הוא מתרץ כי היה זה "כנגד השם יתברך וכנגד משה ולא כנגד משה ואהרן כפי שסברו המפרשים". העם יתכוון שהם הולכים על פי ה' , לפי הענן ועמוד האש.