רבי יצחק פרידמן מבוהוש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי יצחק פרידמן השני מבוהוש''' היה ה[[אדמו"ר]] מבוהוש ([[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]]).  
'''רבי יצחק פרידמן השני מבוהוש''' היה ה[[אדמו"ר]] מבוהוש ([[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]]).  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בשפיקוב בכ"ו ב[[אייר]] תרס"ג לר' שלום יוסף משפיקוב, משושלת [[רבי ישראל מרוז'ין]]. אביו היה האדמו"ר היחיד מבית רוז'ין ברוסיה.  התחתן עם בת דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש, ועבר לביתו בבוהוש שברומניה, שם הוסמך על ידי גדולי המדינה.  
נולד בשפיקוב בכ"ו ב[[אייר]] תרס"ג לר' שלום יוסף משפיקוב, משושלת [[רבי ישראל מרוז'ין]]. אביו היה האדמו"ר היחיד מבית רוז'ין ברוסיה.  התחתן עם בת דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש, ועבר לביתו בבוהוש שברומניה, שם הוסמך על ידי גדולי רומניה.  


נתמנה למלא את מקום אביו יחד עם ר' דוד משפיקוב.  
נתמנה למלא את מקום אביו יחד עם ר' דוד משפיקוב.  


בשנת תר"צ נפטר חמיו-דודו, והוא נתמנה תחתיו לאדמו"ר מבוהוש. בזמן [[השואה]], ביתו שימש מחסה לפליטים מפולין והונגריה, וגם מחתרות ציוניות שונות פעלו מביתו. בהיותו ברומניה, תמך בגלוי ב[[הציונות|ציונות]] וב[[המזרחי|מזרחי]].   
בשנת תר"צ נפטר חמיו-דודו, והוא נתמנה תחתיו לאדמו"ר מבוהוש. בזמן [[השואה]], ביתו שימש מחסה לפליטים מפולין והונגריה, וגם מחתרות [[הציונות|ציוניות]] שונות פעלו מביתו. בהיותו ברומניה, תמך בגלוי ב[[הציונות|ציונות]] וב[[המזרחי|מזרחי]].   


בשנת תשי"א עלה ל[[ארץ יראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. לקראת סוף ימיו עבר ל[[בני ברק]], שם פרחה חסידות בוהוש, והקים שם [[בית מדרש]] ו[[ישיבה]]. בחודש [[אב]] תשנ"ב נסע לשוויץ לצרכי ריפוי, ונפטר שם בי"ד ב[[אדר]] תשנ"ב. ארונו הובא ארצה ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בגעבתיים. בחלקת אדמו"רי רוז'ין.  
בשנת תשי"א עלה ל[[ארץ יראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. לקראת סוף ימיו עבר ל[[בני ברק]], שם פרחה חסידות בוהוש, והקים שם [[בית מדרש]] ו[[ישיבה]]. בחודש [[אב]] תשנ"ב נסע לשוויץ לצרכי רפואה, ונפטר שם בי"ד ב[[אדר]] תשנ"ב. ארונו הובא ארצה ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בגעבתיים, בחלקת אדמו"רי רוז'ין.  


את מקומו ממלא נכדו- רבי יעקב מנחם פרידמן.  
את מקומו ממלא נכדו- רבי יעקב מנחם פרידמן.  
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק א'.  
*הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק א'.  
*יצחק ר]אל, '''אנציקלופדיה לחסידות''' אישים, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] כרך ב' עמ' שנט- שס.  
*יצחק רפאל, '''אנציקלופדיה לחסידות''' אישים, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] כרך ב' עמ' שנט- שס.  
{{מיון רגיל:פרידמן יצחק}}
{{מיון רגיל:פרידמן יצחק}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית רוז'ין]]
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]]
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]

גרסה אחרונה מ־01:04, 30 בספטמבר 2012

רבי יצחק פרידמן השני מבוהוש היה האדמו"ר מבוהוש (בית רוז'ין).

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשפיקוב בכ"ו באייר תרס"ג לר' שלום יוסף משפיקוב, משושלת רבי ישראל מרוז'ין. אביו היה האדמו"ר היחיד מבית רוז'ין ברוסיה. התחתן עם בת דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש, ועבר לביתו בבוהוש שברומניה, שם הוסמך על ידי גדולי רומניה.

נתמנה למלא את מקום אביו יחד עם ר' דוד משפיקוב.

בשנת תר"צ נפטר חמיו-דודו, והוא נתמנה תחתיו לאדמו"ר מבוהוש. בזמן השואה, ביתו שימש מחסה לפליטים מפולין והונגריה, וגם מחתרות ציוניות שונות פעלו מביתו. בהיותו ברומניה, תמך בגלוי בציונות ובמזרחי.

בשנת תשי"א עלה לארץ יראל והתיישב בתל אביב. לקראת סוף ימיו עבר לבני ברק, שם פרחה חסידות בוהוש, והקים שם בית מדרש וישיבה. בחודש אב תשנ"ב נסע לשוויץ לצרכי רפואה, ונפטר שם בי"ד באדר תשנ"ב. ארונו הובא ארצה ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בגעבתיים, בחלקת אדמו"רי רוז'ין.

את מקומו ממלא נכדו- רבי יעקב מנחם פרידמן.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב יצחק דדון, אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק א'.
  • יצחק רפאל, אנציקלופדיה לחסידות אישים, בהוצאת מוסד הרב קוק כרך ב' עמ' שנט- שס.