רבי ישראל דן טאוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (38 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | |||
|שם=רבי ישראל דן טאוב | |||
|תואר=האדמו"ר ממודז'יץ | |||
|תמונה=[[תמונה:nachlat_dan.jpg|ממוזער]] | |||
|כיתוב= | |||
|חיבורו העיקרי=נחלת דן | |||
|תאריך לידה=י"ט ב[[טבת]] תרפ"ח | |||
|מקום לידה=ורשה, פולין | |||
|תאריך פטירה=כ' ב[[סיוון]] תשס"ו | |||
|מקום פטירה= | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]] | |||
|חסידות=[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות=תל אביב; בני ברק | |||
|מספר בשושלת=רביעי | |||
|הקודם=[[רבי שמואל אליהו טאוב]] | |||
|הבא=[[רבי חיים שאול טאוב]] | |||
|תחילת כהונה=תשמ"ד | |||
|סיום כהונה=תשס"ו | |||
|רבותיו=אביו; סבו [[רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב]]; [[רבי דוד פוברסקי]]; הרב חיים שאול ברוק | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|חיבוריו= | |||
|אב= | |||
|אם=רבקה | |||
|בת זוג=רחל בילה בת ר' שמואל אהרן שצ'דרוביצקי | |||
|ילדים=ממלא מקומו רבי חיים שאול טאוב ממודז'יץ {{ש}} הרב פינחס משה טאוב מקוזמיר | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
[[ | '''רבי ישראל דן טאוב''' (מכונה לעיתים '''הנחלת דן''' על שם ספרו) היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] וחבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===תחילת דרכו=== | |||
נולד בורשה בי"ט ב[[טבת]] תרפ"ח לאביו האדמו"ר [[רבי שמואל אליהו טאוב]], בעל ה'אמרי אש', ולאמו רבקה, נינת [[רבי עקיבא איגר]]. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, [[רבי ישראל טאוב]], האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, וסבו מצד אמו [[רבי דן מקוסטנין]]. מנעוריו התבלט בכשרונותיו והתמדתו, ובגיל ארבע כבר החל ללמוד גמרא. בשנת תרצ"ה עלה אביו (שטרם כיהן אז כאדמו"ר) ל[[ארץ ישראל]] וייסד בהוראת אביו האדמו"ר [[רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב|רבי שאול אלעזר ידידיה]] בית מדרש לחסידי מודז'יץ בתל אביב, ובשנת תרצ"ז הצטרפו אליו אשתו ובנו ר' ישראל דן. הוא למד בישיבת ליובאוויטש בתל אביב אצל חסיד [[חסידות חב"ד|חב"ד]] הרב חיים שאול ברוק ו[[הרב דוד פוברסקי]], שחיבב את ר' ישראל דן ביותר. בהמשך, למד בישיבת וולוז'ין בתל אביב. על תקופה זו מסופר כי היה חוזר על כעשרים דפי גמרא ביום. | |||
בשנת תש"י נישא לרחל בילה בת הרב שמואל אהרן שצ'דרוביצקי, מראשי אגודת ישראל. במשך 35 שנה כיהן כ"ספרא דדיינא" (סופר בית הדין) ב[[בית דין]] בתל-אביב, ובמהירות יצא שמו כבקיא בתחומי הדיינות, עד שאחד מגדולי הדיינים התבטא אודותיו כי "הוא הרבי של כל הדיינים". | |||
===כהונתו כאדמו"ר=== | |||
ביום ראשון, ד' ב[[אייר]] תשמ"ד, נפטר אביו בעל ה'אמרי אש', והוא, כבן יחיד לאביו, נבחר פה אחד להמשיך את שושלת האדמו"רות לבית מודז'יץ. | |||
כהונתו נמשכה 22 שנה, עד לפטירתו. בשנת תשמ"ט התמנה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיה מקברניטי היהדות החרדית. הוא השתתף ברוב האירועים המרכזים של היהדות החרדית בארץ ישראל. ב[[ל"ג בעומר]] תשנ"ה עזב את תל אביב וקבע את מושבו ובית מדרשו ב[[בני ברק]]. | |||
כמיטב מסורת בית מודז'יץ, גם ר' ישראל דן נהג לעבור לפני התיבה בכל תפילות הימים הנוראים, ומדי שנה הלחין כעשרה ניגונים חדשים. ניגוניו היו בסגנונות שונים ומיוחדים, וחלקם זכו לתפוצה רחבה בעולם היהודי. תחת הנהגתו היתה ישיבה לצעירים אמרי שאול ברחוב הרב שר בבני ברק וישיבה גדולה אמרי אש במרכז החסידות בימים ההם בתל אביב. כמו"כ בעידודו הוקם בשנת תשס"ה ה"מכון לשימור ותיעוד ניגוני מודז'יץ". המכון אסף הקלטות ותווים רבים של ניגוני מודז'יץ והחל לקטלג ולמיין אותם במחשב, על מנת לשמר את אוצר ניגוני חסידות מודז'יץ המכיל כ-5000 ניגונים. | |||
ב[[אלול]] של אותה השנה איבד את הכרתו ואושפז בבית החולים, שם שהה תשעה חודשים, עד לפטירתו בכ' ב[[סיוון]] תשס"ו. הלוויתו התקיימה ביום שישי אחר הצהריים, והוא נטמן במרומי [[הר הזיתים]], בחלקת אדמור"י מודז'יץ. במעמד הקבורה הוכתר בנו הגדול רבי חיים שאול טאוב על ידי זקני החסידים להמשיך את דרכו בהנהגת החסידות. | |||
בנו הגדול, [[רבי חיים שאול טאוב]], ממלא את מקומו מבית מדרשו בבני ברק, ותחת נשיאותו קיימים בתי מדרש וריכוזי חסידים בערים ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, בני ברק, וכן ישיבה קטנה וכוללים, כמו כן ארגוני צדקה וחסד, ובנו הצעיר, [[רבי פינחס משה טאוב]] מכהן כאדמו"ר מ[[חסידות קוזמיר|קוזמיר]] בבני ברק ותחת נשיאותו בית מדרש בבני ברק, חתניו אדמו"ר [[רבי ישראל סג"ל לנדא מדרהוביטש]] נפטר י' אלול ה'תשפ"א, תחת נשיאותו עומדים בית מדרש בבני ברק ותל אביב, כולל להוראה וארגון צדקה וחסדף והרב שמואל וינברג נכד האדמו"ר מסלאנים | |||
דברי תורתו כונסו בספר '''נחלת דן'''. | |||
{{סדרה|הקודם=[[רבי שמואל אליהו טאוב]]|הבא=[[רבי חיים שאול טאוב]]|רשימה=[[אדמו"ר]]י [[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]]}} | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי מודז'יץ]] | |||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:רבני תל אביב ויפו]] | |||
[[קטגוריה:בני ברק:רבנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:12, 29 באוקטובר 2021
|
|
| רבי ישראל דן טאוב | |
|---|---|
| האדמו"ר ממודז'יץ | |
| חיבורו העיקרי | נחלת דן |
| תאריך לידה | י"ט בטבת תרפ"ח |
| מקום לידה | ורשה, פולין |
| תאריך פטירה | כ' בסיוון תשס"ו |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
| חסידות | מודז'יץ |
| מקום פעילות | תל אביב; בני ברק |
| מספר בשושלת | רביעי |
| הקודם | רבי שמואל אליהו טאוב |
| הבא | רבי חיים שאול טאוב |
| תחילת כהונה | תשמ"ד |
| סיום כהונה | תשס"ו |
| רבותיו | אביו; סבו רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב; רבי דוד פוברסקי; הרב חיים שאול ברוק |
| אם | רבקה |
| בת זוג | רחל בילה בת ר' שמואל אהרן שצ'דרוביצקי |
| ילדים | ממלא מקומו רבי חיים שאול טאוב ממודז'יץ הרב פינחס משה טאוב מקוזמיר |
רבי ישראל דן טאוב (מכונה לעיתים הנחלת דן על שם ספרו) היה האדמו"ר הרביעי ממודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חייו[עריכה]
תחילת דרכו[עריכה]
נולד בורשה בי"ט בטבת תרפ"ח לאביו האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב, בעל ה'אמרי אש', ולאמו רבקה, נינת רבי עקיבא איגר. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, רבי ישראל טאוב, האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, וסבו מצד אמו רבי דן מקוסטנין. מנעוריו התבלט בכשרונותיו והתמדתו, ובגיל ארבע כבר החל ללמוד גמרא. בשנת תרצ"ה עלה אביו (שטרם כיהן אז כאדמו"ר) לארץ ישראל וייסד בהוראת אביו האדמו"ר רבי שאול אלעזר ידידיה בית מדרש לחסידי מודז'יץ בתל אביב, ובשנת תרצ"ז הצטרפו אליו אשתו ובנו ר' ישראל דן. הוא למד בישיבת ליובאוויטש בתל אביב אצל חסיד חב"ד הרב חיים שאול ברוק והרב דוד פוברסקי, שחיבב את ר' ישראל דן ביותר. בהמשך, למד בישיבת וולוז'ין בתל אביב. על תקופה זו מסופר כי היה חוזר על כעשרים דפי גמרא ביום.
בשנת תש"י נישא לרחל בילה בת הרב שמואל אהרן שצ'דרוביצקי, מראשי אגודת ישראל. במשך 35 שנה כיהן כ"ספרא דדיינא" (סופר בית הדין) בבית דין בתל-אביב, ובמהירות יצא שמו כבקיא בתחומי הדיינות, עד שאחד מגדולי הדיינים התבטא אודותיו כי "הוא הרבי של כל הדיינים".
כהונתו כאדמו"ר[עריכה]
ביום ראשון, ד' באייר תשמ"ד, נפטר אביו בעל ה'אמרי אש', והוא, כבן יחיד לאביו, נבחר פה אחד להמשיך את שושלת האדמו"רות לבית מודז'יץ. כהונתו נמשכה 22 שנה, עד לפטירתו. בשנת תשמ"ט התמנה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיה מקברניטי היהדות החרדית. הוא השתתף ברוב האירועים המרכזים של היהדות החרדית בארץ ישראל. בל"ג בעומר תשנ"ה עזב את תל אביב וקבע את מושבו ובית מדרשו בבני ברק.
כמיטב מסורת בית מודז'יץ, גם ר' ישראל דן נהג לעבור לפני התיבה בכל תפילות הימים הנוראים, ומדי שנה הלחין כעשרה ניגונים חדשים. ניגוניו היו בסגנונות שונים ומיוחדים, וחלקם זכו לתפוצה רחבה בעולם היהודי. תחת הנהגתו היתה ישיבה לצעירים אמרי שאול ברחוב הרב שר בבני ברק וישיבה גדולה אמרי אש במרכז החסידות בימים ההם בתל אביב. כמו"כ בעידודו הוקם בשנת תשס"ה ה"מכון לשימור ותיעוד ניגוני מודז'יץ". המכון אסף הקלטות ותווים רבים של ניגוני מודז'יץ והחל לקטלג ולמיין אותם במחשב, על מנת לשמר את אוצר ניגוני חסידות מודז'יץ המכיל כ-5000 ניגונים.
באלול של אותה השנה איבד את הכרתו ואושפז בבית החולים, שם שהה תשעה חודשים, עד לפטירתו בכ' בסיוון תשס"ו. הלוויתו התקיימה ביום שישי אחר הצהריים, והוא נטמן במרומי הר הזיתים, בחלקת אדמור"י מודז'יץ. במעמד הקבורה הוכתר בנו הגדול רבי חיים שאול טאוב על ידי זקני החסידים להמשיך את דרכו בהנהגת החסידות.
בנו הגדול, רבי חיים שאול טאוב, ממלא את מקומו מבית מדרשו בבני ברק, ותחת נשיאותו קיימים בתי מדרש וריכוזי חסידים בערים ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, בני ברק, וכן ישיבה קטנה וכוללים, כמו כן ארגוני צדקה וחסד, ובנו הצעיר, רבי פינחס משה טאוב מכהן כאדמו"ר מקוזמיר בבני ברק ותחת נשיאותו בית מדרש בבני ברק, חתניו אדמו"ר רבי ישראל סג"ל לנדא מדרהוביטש נפטר י' אלול ה'תשפ"א, תחת נשיאותו עומדים בית מדרש בבני ברק ותל אביב, כולל להוראה וארגון צדקה וחסדף והרב שמואל וינברג נכד האדמו"ר מסלאנים
דברי תורתו כונסו בספר נחלת דן.
| הקודם: רבי שמואל אליהו טאוב |
אדמו"רי מודז'יץ | הבא: רבי חיים שאול טאוב |