רבי ישראל משקלוב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
שער ספרו "פאת השולחן"

רבי ישראל משקלוב היה רב ושד"ר, מתלמידי הגאון מוילנא ומראשי "עליית תלמידי הגר"א", מחבר הספר "פאת השולחן" על המצוות התלויות בארץ.

תולדות חייו[edit]

תחילת דרכו[edit]

נולד בשקלוב שבליטא בשנת תק"ל לאביו, רבי שמואל, שהיה ידוע כצדיק וכתלמיד חכם. על סבו, רבי עזריאל, ידוע כי עלה ארצה בשנת תקל"ב, כדי לבדוק את האפשרויות ליישוב אשכנזי בארץ. בשנת תקנ"ו הגיע רבי ישראל ללמוד אצל הגר"א בשנת חייו האחרונה. הוא שימש אותו במסירות באותה שנה, ובעשרים הימים האחרונים לחייו של הגר"א לא מש ממיטתו. למרות ששהה במחיצתו של הגר"א כשנה בלבד, הוא נחשב לאחד המובהקים שבתלמידיו, ואחר פטירתו עסק עם חברו רבי מנחם מנדל משקלוב בהבאת תורתו לדפוס. רבי ישראל סידר את פירושי הגר"א לשולחן ערוך חלק אורח חיים.

לאחר פטירתו של הגר"א חזר לשקלוב, ובה כיהן כ"מגיד מישרים".

עלייתו לארץ ישראל[edit]

בסוף שנת תקס"ט עלה ארצה בראש השיירה השלישית של תלמידי הגר"א. הם הגיעו לטבריה, שם ישבה הקהילה האשכנזית בגליל, אך לא מצאו שם את מקומם ועברו לצפת בתשרי תק"ע. בצפת הם מצאו קהילה פרושית קטנה, שמנתה 40 משפחות, וכן פיתחו קשרים טובים עם העדה הספרדית בעיר.

מצבה החומרי של הקהילה בצפת היה קשה. ראשי העדה לא ראו דרך אחרת מאשר לשלוח לחו"ל אישיות חשובה ובעלת השפעה, ור' ישראל נבחר למשימה זו. בחורף תק"ע, חודשים ספורים לאחר עלייתו ארצה, יצא רבי ישראל דרך קושטא, ואחר יגיעות רבות הגיע לליטא. בעזרת ידידים ועסקנים, ובייחוד בעזרתו הגדולה של רבי חיים מוולוז'ין, הוא הצליח לארגן מקורות להכנסות קבועות.במסעו הגיע עד ורשה, עשה הסכם עם החסידים על חלוקת הכספים על פי מספר נפשות. הוקם ועד בוילנה בראש חלוקה[1]. לחסידים מוורשא היה כולל נפרד משנת תקנ"ו.


שלוש שנים שהה בחו"ל, הוקם ועד בוילנה בראש חלוקהובשנת תקע"ג חזר ארצה, בתקווה כי אחר שהבטיח את קיומה של עדת הפרושים, יוכל להתמסר ללימוד תורה ולהרבצתה.

בשנה זו פרצה מגפה בצפת. יהודים רבים ברחו לירושלים, ורבי ישראל ומשפחתו עמהם. בדרך נפטרה אשתו, ובירושלים מתו בזה אחר זה חתנו, בתו, בנו, בת נוספת ובן נוסף. באותו זמן הגיעה אליו שמועה מהגליל על מות הוריו במגפה. במצב זה נדר רבי ישראל "לסדר חיבור סדר זרעים בתלמוד ירושלמי עם שיטת קה"ק רבנו החסיד (הגר"א)..." (פאת השולחן, הקדמה).

אחרי המגפה הוא שב לצפת ועמד בראש העדה, נשא אישה שנייה והקים משפחה חדשה.

בשנת תקפ"ה, שהיתה שנה גשומה במיוחד, התמוטטו בתים רבים בצפת וקברו את היושבים בהם. גם ביתו של רבי ישראל התמוטט ובני ביתו ניצלו בנס. רבי ישראל ראה בכך נס ואות על אשר איחר לשלם את נדרו, לחבר ספר על סדר זרעים, והלכות ארץ ישראל.

בשנת תקצ"ד הוכן הספר לדפוס, אולם מרד הדרוזים הבריח את אנשי צפת לכפר עין זיתון. כשחזרו מצאו את העיר חרבה, אולם כתבי היד נמצאו שלמים.

רבי ישראל חיבב מאד את ארץ ישראל, למענה מסר את נפשו ואיבד את משפחתו. את ספריו ואיגרותיו חתם בתואר "עפר ארץ ישראל" ואת מפעל חייו סיכם בהקדמתו לספרו פאת השולחן: "ארץ ישראל חביבה לי הרבה, כי בייסורים רבים עמדה לי אשר זכיתי להסתפח בנחלת השם ולהתגנדר בעפרה זה שבעה ועשרים שנה, והרבה נתייסרתי, והרבה יגיעות על תיקוני ישיבתה יגעתי, וכמה הרפתקאות עדו עלי מיום שבתי, פחד דבר ורעב טעמתי, ובשבי הקשה בסוגר ישבתי, סבוני גם סבבני אויבי בנפש יקיפו עלי, והרבה הצלתי ועזרתי, ארץ הקדושה ואנשיה בכל כחי עבדתי והנהגות כולל ציבור טהור בכל כחי עשיתי, ועבודת לימוד תורה ברבים קבעתי, ויסודות ישוב ארץ הקודש מחוץ ופנים יסדתי..."

ברעידת האדמה הגדולה שהיתה בצפת בשנת תקצ"ז נספו כאלפיים יהודים. רבי ישראל, ששהה באותו הזמן בירושלים ניצל. לאחר רעידת האדמה חוסלה למעשה הקהילה הפרושית בעיר, ומרבית אנשיה עברו לירושלים. רבי ישראל עבר עם אנשי קהילתו לירושלים, והמשיך להנהיגם שם עד לפטירתו.

נפטר בט' בסיוון תקצ"ט ונקבר בבית העלמין בטבריה.

ספריו[edit]

לקריאה נוספת[edit]

  • אהרן סורסקי, דמויות הוד חלק א' פרק ד'
  • הרב יואל שוורץ, רבי ישראל משקלוב, סדרת גדולי ישראל, ירושלים


תקופת חייו של רבי ישראל משקלוב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
  1. מכללת הרצוג, דעת לימודי יהדות ורוחמכללת הרצוג, דעת לימודי יהדות ורוח