רבי לוי בן גרשום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי לוי בן גרשום''' '''הרלב"ג''', מגדויל [[הראשונים]]. כתב חיבורים ב[[הלכה]], פירוש גדול על התורה והנביאים, וחיבור [[פילוסופיה|פילוסופי]] שנקרא "מלחמות ה'" | '''רבי לוי בן גרשום''' '''הרלב"ג''', מגדויל [[הראשונים]]. כתב חיבורים ב[[הלכה]], פירוש גדול על התורה והנביאים, וחיבור [[פילוסופיה|פילוסופי]] שנקרא "מלחמות ה'". | ||
מעבר לכך הוא היה גם חכם הלכתי חשוב, פרשן ובלשן, ולמרות שלא חי שנים ארוכות, כחמישים ושש שנה, הספיק רבות, ועוד בחייו התפרסם כאחד האנשים המשכילים, הנאורים והנעלים ביותר מבחינה מוסרית ונפשית. | מעבר לכך הוא היה גם חכם הלכתי חשוב, פרשן ובלשן, ולמרות שלא חי שנים ארוכות, כחמישים ושש שנה, הספיק רבות, ועוד בחייו התפרסם כאחד האנשים המשכילים, הנאורים והנעלים ביותר מבחינה מוסרית ונפשית. | ||
==תולדתו חייו== | |||
==יחסו לבריאת העולם== | ==יחסו לבריאת העולם== | ||
| שורה 84: | שורה 82: | ||
==הרלב"ג כמדען== | ==הרלב"ג כמדען== | ||
רלב"ג היה מלומד חשוב, שחלק ניכר מעבודותיו תורגמו ללטינית, למשל: תיקוניו ללוגיקה האריסטוטלית ועבודותיו באסטרונומיה ובאסטרולוגיה. הוא המציא את אחד ממכשירי הניווט בו השתמשו מאות שנים אחריו. שרטוטו של אותו מכשיר נמצא בספר אסטרונומיה מעשית עוד בשנת ה'תק"ס (1800). הכל ידעו שזהו המכשיר של הרלב"ג, שנקרא "הגרשוניד". היו לו כמה כינויים, למשל, "המגיסטר הגדול של היהודים", כלומר, המלומד הגדול של היהודים. אף הוא, מצידו, מצא אפשרות לשיתוף פעולה עם סביבתו הנכרית בעיקר בתחום המדעים. כך למשל, חלק מן העבודות במדעים הוא עשה בהזמנת אנשים מרכזיים בכנסיה הנוצרית באותו הזמן, כמו ספר ביסודות החשבון, האריתמטיקה והגיאומטריה שנכתב בהזמנתו של הבישוף המקומי. את הספר באסטרונומיה הוא הקדיש לאפיפיור קלמנס השישי. כלומר, היה קשר חזק למדי בינו, כאישיות מלומדת, לבין הסביבה התרבותית הנוצרית.לא ידוע לנו מי היו רבותיו, הן בהלכה והן במדעים. | רלב"ג היה מלומד חשוב, שחלק ניכר מעבודותיו תורגמו ללטינית, למשל: תיקוניו ללוגיקה האריסטוטלית ועבודותיו באסטרונומיה ובאסטרולוגיה. הוא המציא את אחד ממכשירי הניווט בו השתמשו מאות שנים אחריו. שרטוטו של אותו מכשיר נמצא בספר אסטרונומיה מעשית עוד בשנת ה'תק"ס (1800). הכל ידעו שזהו המכשיר של הרלב"ג, שנקרא "הגרשוניד". היו לו כמה כינויים, למשל, "המגיסטר הגדול של היהודים", כלומר, המלומד הגדול של היהודים. אף הוא, מצידו, מצא אפשרות לשיתוף פעולה עם סביבתו הנכרית בעיקר בתחום המדעים. כך למשל, חלק מן העבודות במדעים הוא עשה בהזמנת אנשים מרכזיים בכנסיה הנוצרית באותו הזמן, כמו ספר ביסודות החשבון, האריתמטיקה והגיאומטריה שנכתב בהזמנתו של הבישוף המקומי. את הספר באסטרונומיה הוא הקדיש לאפיפיור קלמנס השישי. כלומר, היה קשר חזק למדי בינו, כאישיות מלומדת, לבין הסביבה התרבותית הנוצרית.לא ידוע לנו מי היו רבותיו, הן בהלכה והן במדעים. | ||
==ההתנגדות אליו== | |||
רלב"ג עורר התנגדות בזמנו וגם לאחר זמנו. תרומתו העיקרית היתה בעיצוב שיטה פילוסופית יהודית שהרחיקה לכת יותר מזו של הרמב"ם, בכיוון האריסטוטלי, שהוא היה אחד ממבטאיו המובהקים בימי הביניים בכלל. הוא עסק בשאלות המרכזיות: השארות הנפש, בריאת העולם, בחירה וידיעה, השגחה, מהות הנס. בשאלות אלה הוא מעצב את דעתו כפרשן המקרא בהתייחסו לפסוקים ולפרשיות שונות בתנ"ך, וגם כהוגה שיטתי כאשר הוא מתייחס לסוגיות בפני עצמן בספרו. | |||
{{מיון רגיל:לוי בן גרשום}} | {{מיון רגיל:לוי בן גרשום}} | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
| שורה 89: | שורה 90: | ||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
[[קטגוריה:הוגי דעות]] | [[קטגוריה:הוגי דעות]] | ||
[[קטגוריV"חכמי פרובנס]] | |||