רבי לוי יצחק שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בי"ח ב[[ניסן]] תרל"ח בעיירה פודוברנקה לאביו ר' ברוך שניאור שניאורסון, נינו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק|"הצמח צדק"]]. מגיל צעיר ניחן בכשרונות מופלאים. הוא למד אצל דודו, רבי יואל חייקין, שהיה רב העיירה. נסמך על ידי גדולי דורו בהם [[רבי חיים מבריסק]]<ref>אודות פגישתו עמו לצורך ה"סמיכה" לרבנות ראה בדברי בנו, "לקוטי שיחות" חלק ט עמ' 91.</ref>, [[הרב אליהו חיים מייזל]] ועוד. הוא נשא את הרבנית חנה, בתו של ר' מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב. מסדר הקידושין היה [[רבי שלום דובער שניאורסון]]- אדמו"ר הרש"ב. ישב מספר שנים בניקולייב והיה סמוך על שולחן חותנו. החל משנת תרס"ב החל להשתתף עם אדמו"ר הרש"ב בניהול ענייני הציבור, בהם עזרה לחיילים במלחמת | נולד בי"ח ב[[ניסן]] תרל"ח בעיירה פודוברנקה לאביו ר' ברוך שניאור שניאורסון, נינו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק|"הצמח צדק"]]. מגיל צעיר ניחן בכשרונות מופלאים. הוא למד אצל דודו, רבי יואל חייקין, שהיה רב העיירה. נסמך על ידי גדולי דורו בהם [[רבי חיים מבריסק]]<ref>אודות פגישתו עמו לצורך ה"סמיכה" לרבנות ראה בדברי בנו, "לקוטי שיחות" חלק ט עמ' 91.</ref>, [[הרב אליהו חיים מייזל]] ועוד. הוא נשא את הרבנית חנה, בתו של ר' מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב. מסדר הקידושין היה [[רבי שלום דובער שניאורסון]] - אדמו"ר הרש"ב. ישב מספר שנים בניקולייב והיה סמוך על שולחן חותנו. החל משנת תרס"ב החל להשתתף עם אדמו"ר הרש"ב בניהול ענייני הציבור, בהם עזרה לחיילים במלחמת רוסיה-יפן, סיוע לבייליס במשפט נגדו ועוד. בשנת תרס"ט התמנה לכהן כרב העיר יקטרינוסלב שבאוקראינה. ביקטרינוסלב ניסו ה"מתנגדים" וה"משכילים" למנוע ממנו לכהן כרב העיר ע"י הלשנות לשלטונות כי ראוהו שותה יי"ש בעת התוועדות<ref>ע"פ עדות בנו, "התוועדויות" תשמ"ה, ח"ג עמ' 1482</ref>, אך בסופו של דבר כולם הכירו בגדולתו וקיבלוהו לרב עליהם<ref>ע"פ עדות רעייתו בזכרונותיה.</ref> . על כסא הרבנות ביקטרינוסלב ישב כ-30 שנה. במשך שנים אלו, בין השאר, הוצעה לו משרת הרבנות בעיר [[יפו]] עם אשרות עליה לכל משפחתו<ref>ע"פ עדות רעייתו בזכרונותיה.</ref>. ב[[ניסן]] תרצ"ט נאסר ע"י המשטרה החשאית של השלטון הקומוניסטי מפני שראו בו אחד מאנשיו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] (אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, נשיאה השישי של תנועת חב"ד - שכיהן בפועל באותה עת) שעסקו בהפצת היהדות ברוסיה. הוא הועבר לבית הסוהר בקייב, שם נכלאו האסירים שנשפטו לעונשים חמורים, עבר תנאי מאסר קשים ביותר, אך לא הודה בשום עבירה שיוחסה לו. לאחר תקופה בבית הסוהר, נידון לחמש שנות גלות בצ'יאילי שבקזחסטן. לאחר ארבע שנים, בשנת תש"ד, שב מהגלות [בהשתדלות מאומצת של כמה מחסידי חב"ד שהתגוררו באזור והכירו את גודל אישיותו ומעלתו], אך לא אל עירו - יקטרינוסלב (מפאת המצב המלחמתי דאז), אלא לעיר הגדולה הקרובה - אלמא אטא בירת קזחסטן, שם החמירה המחלה הממארת (בה לקה בהיותו בגלות, בכפר צ'יאילי) וממנה נפטר בכ' ב[[מנחם-אב]] תש"ד, ומנוחתו כבוד באלמא אטא. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
* '''פניני לוי יצחק''' | * '''פניני לוי יצחק''' | ||
חסידי חב"ד הוציאו לאור את הספר "תורת מנחם- תפארת לוי יצחק" ובו ביאוריו של בנו האדמו"ר מליובאוויטש על תורתו. | חסידי חב"ד הוציאו לאור את הספר "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" ובו ביאוריו של בנו האדמו"ר מליובאוויטש על תורתו. | ||
==שיטתו== | ==שיטתו== | ||
שיטתו היתה לדייק בפסוקים, במאמרי חז"ל, | שיטתו היתה לדייק בפסוקים, במאמרי חז"ל, הראשונים והאחרונים, כולל דיוק מתיבות חסרות ויתרות, ואפילו במספר מקומות דייק ממספר המזמור בתהלים על תוכנו של הפרק. | ||
הוא גרס כי חכמת הקבלה והתורה | הוא גרס כי חכמת הקבלה והתורה הנגלית אינן כשתי תורות, אלא הן כתורה אחת. אין דבר שהגיע דרך הקבלה שאין לו השתלשלות גם בנגלה. לאור זאת, הרבה לפרש סוגיות בש"ס על דרך הקבלה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב נפתלי צבי גוטליב, '''תולדות לוי יצחק'''- שלושה | * הרב נפתלי צבי גוטליב, '''תולדות לוי יצחק'''- שלושה כרכים, בהוצאת קה"ת. | ||
* הרב אברהם שמואל בוקיעט, '''פאר לוי יצחק''', בהוצאת "איגוד השולחים לארץ הקודש". | * הרב אברהם שמואל בוקיעט, '''פאר לוי יצחק''', בהוצאת "איגוד השולחים לארץ הקודש". | ||
* "[http://www.dmag.co.il/pub/toratchabad/m34/index.html מעיינותיך- רבעון למחשבת חב"ד]", גליון 34, אב תשע"ב, בהוצאת "תורת חב"ד לבני הישיבות". | * "[http://www.dmag.co.il/pub/toratchabad/m34/index.html מעיינותיך- רבעון למחשבת חב"ד]", גליון 34, אב תשע"ב, בהוצאת "תורת חב"ד לבני הישיבות". | ||
גרסה אחרונה מ־11:38, 21 ביוני 2017
|
|
הרב לוי יצחק שניאורסון (שניאורסאהן) היה רב ומקובל חסיד חב"ד, אביו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"ח בניסן תרל"ח בעיירה פודוברנקה לאביו ר' ברוך שניאור שניאורסון, נינו של "הצמח צדק". מגיל צעיר ניחן בכשרונות מופלאים. הוא למד אצל דודו, רבי יואל חייקין, שהיה רב העיירה. נסמך על ידי גדולי דורו בהם רבי חיים מבריסק[1], הרב אליהו חיים מייזל ועוד. הוא נשא את הרבנית חנה, בתו של ר' מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב. מסדר הקידושין היה רבי שלום דובער שניאורסון - אדמו"ר הרש"ב. ישב מספר שנים בניקולייב והיה סמוך על שולחן חותנו. החל משנת תרס"ב החל להשתתף עם אדמו"ר הרש"ב בניהול ענייני הציבור, בהם עזרה לחיילים במלחמת רוסיה-יפן, סיוע לבייליס במשפט נגדו ועוד. בשנת תרס"ט התמנה לכהן כרב העיר יקטרינוסלב שבאוקראינה. ביקטרינוסלב ניסו ה"מתנגדים" וה"משכילים" למנוע ממנו לכהן כרב העיר ע"י הלשנות לשלטונות כי ראוהו שותה יי"ש בעת התוועדות[2], אך בסופו של דבר כולם הכירו בגדולתו וקיבלוהו לרב עליהם[3] . על כסא הרבנות ביקטרינוסלב ישב כ-30 שנה. במשך שנים אלו, בין השאר, הוצעה לו משרת הרבנות בעיר יפו עם אשרות עליה לכל משפחתו[4]. בניסן תרצ"ט נאסר ע"י המשטרה החשאית של השלטון הקומוניסטי מפני שראו בו אחד מאנשיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, נשיאה השישי של תנועת חב"ד - שכיהן בפועל באותה עת) שעסקו בהפצת היהדות ברוסיה. הוא הועבר לבית הסוהר בקייב, שם נכלאו האסירים שנשפטו לעונשים חמורים, עבר תנאי מאסר קשים ביותר, אך לא הודה בשום עבירה שיוחסה לו. לאחר תקופה בבית הסוהר, נידון לחמש שנות גלות בצ'יאילי שבקזחסטן. לאחר ארבע שנים, בשנת תש"ד, שב מהגלות [בהשתדלות מאומצת של כמה מחסידי חב"ד שהתגוררו באזור והכירו את גודל אישיותו ומעלתו], אך לא אל עירו - יקטרינוסלב (מפאת המצב המלחמתי דאז), אלא לעיר הגדולה הקרובה - אלמא אטא בירת קזחסטן, שם החמירה המחלה הממארת (בה לקה בהיותו בגלות, בכפר צ'יאילי) וממנה נפטר בכ' במנחם-אב תש"ד, ומנוחתו כבוד באלמא אטא.
ספריו[עריכה]
ר' לוי יצחק כתב אלפי גליונות חידושים בנגלה ובנסתר, אולם כולם אבדו או נלקחו על ידי הק.ג.ב, למעט מעט גליונות שכתב בשבתו במאסר על מחברות ודיו שהביאה לו רעייתו.
משרידי כתביו יצאו לאור:
- "ליקוטי לוי יצחק"- ארבעה כרכים ובהם:
- הערות על ספר הזוהר וספר התניא (שני כרכים).
- תורת לוי יצחק- הערות על המשנה והתלמוד על דרך הנסתר.
- הערות על מאמרי חז"ל, מדרשים, תהלים ועוד (כרך אחד).
הערותיו לספר הזוהר ולספר התניא יצאו גם כחוברות נפרדות.
- פניני לוי יצחק
חסידי חב"ד הוציאו לאור את הספר "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" ובו ביאוריו של בנו האדמו"ר מליובאוויטש על תורתו.
שיטתו[עריכה]
שיטתו היתה לדייק בפסוקים, במאמרי חז"ל, הראשונים והאחרונים, כולל דיוק מתיבות חסרות ויתרות, ואפילו במספר מקומות דייק ממספר המזמור בתהלים על תוכנו של הפרק.
הוא גרס כי חכמת הקבלה והתורה הנגלית אינן כשתי תורות, אלא הן כתורה אחת. אין דבר שהגיע דרך הקבלה שאין לו השתלשלות גם בנגלה. לאור זאת, הרבה לפרש סוגיות בש"ס על דרך הקבלה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב נפתלי צבי גוטליב, תולדות לוי יצחק- שלושה כרכים, בהוצאת קה"ת.
- הרב אברהם שמואל בוקיעט, פאר לוי יצחק, בהוצאת "איגוד השולחים לארץ הקודש".
- "מעיינותיך- רבעון למחשבת חב"ד", גליון 34, אב תשע"ב, בהוצאת "תורת חב"ד לבני הישיבות".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- "ונצר משרשיו יפרה"- "ועד חיילי בית דוד".
- אודותיו, באתר בית חב"ד קזחסטן.
- זכרונות הרבנית חנה, באתר "ועד הנחות בלשון הקודש".