רבי מנחם מנדל מרימנוב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב היה אדמו"ר, תלמיד רבי אלימלך מליז'ענסק, ואחד מארבעת המפיצים הראשונים של החסידות בפולין.

מצבת רבי מנחם מנדל מרימנוב

תולדות חייו

רבי מנחם מנדל נולד בערך בשנת תק"ה (1745) בעיר המבורג שבגרמניה לר' יוסף מניישטאט ,אב"ד וריש מתיבתא בפינטשוב, ולאימו ליבא בת רבי נתן שפירא, צאצא ל"מגלה עמוקות " מקראקא וכן היה נכד לט"ז.

בגיל 11 הגיע לראשונה אל המגיד ממזריטש, שם תפס מקום עיקרי ונחשב לעילוי גדול. כמו כן למד אצל רבי שמעלקא מניקלשבורג ולאחר פטירת המגיד היה לתלמידו של רבי אלימלך מליז'ענסק. שימש כבעל תפילה קבוע בתפילת שחרית של ראש השנה שהייתה נערכת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. בהמשך כיהן כרבה של פריסטוק ובהמשך לרימנוב. לאחר פטירת ר' אלימלך נדרש הפסוק "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" (בראשית ב, י) כמבטא את השתלשלות תורת החסידות. הנהר הוא המגיד ממזריטש שיצא מעדן, הוא הבעל שם טוב. הנהר השקה את הגן, הלא הוא רבי אלימלך מליז'ענסק, וממנו יצאו ארבעה ראשים, ארבעת תלמידיו הגדולים: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, האוהב ישראל מאפטא, ורבי מנחם מנדל מרימנוב. ובאמת רבים מתלמידי ר' אלימלך עברו אליו לאחר פטירת רבם. בל"ג בעומר תקע"ה (29 למאי 1815) אמר כי הוא הולך מהעולם ויחזיר טובה למדליק נר לעילוי נשמתו. למחרת, בי"ט באייר, ל"ד בעומר, נפטר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיירה רימנוב. עד היום רבים פוקדים את ציונו בתאריך פטירתו ומדליקים נר לעילוי נשמתו. את מקומו מילא תלמידו רבי צבי הירש מרימנוב.

תורתו

צדיקי דורו אמרו עליו כי הוא ניצוץ של הרי"ף, ואכן דרכו הייתה לעסוק הרבה בלימוד הלכות הרי"ף. מסופר שבימי נעוריו התקשה בהשגת שלמות בעבודת ה' ובאמצע לימודו נתנמנם וראה בחלומו את הרי"ף שהורה לו שיסע לליז'נסק אל ר' אלימלך ושם יזכה לשלימות הנדרשת. רוב תורותיו עסקו בפרשת המן, עליה הרחיב את הדיבור הן בהבנת הפרשה עצמה ומשמעותה, והן בעניין האותיות המרכיבות את המילה 'מן'. בספר "מנחם ציון" שערך תלמידו המובהק רבי יחזקאל פנט נכתב בהקדמה ש"עשרים ושתים שנה דרוש דרש מידי שבת בשבתו על פרשת ה'מן'". מסופר שאחת לחודש היה שולח אנשים לבדוק את המידות והמשקלות בחנויות שבעירו כדי למנוע חשש גזל, אסר על נשות העיר להתהדר במלבושים יקרים וצבעוניים, ואת כל כספו חילק לעניים.


משפחתו

רבו השיאו לאשה את רבקה, בתו של גביר אחד מעיר פריסטיק ונולדו להם ארבעה ילדים:

  • הבכור רבי נתן יהודה לייב הנקרא בפי כל רבי נתן לייב אבי רבי אלימלך טורם מגורליץ (חותנו הרביעי של ה[[דברי חי�ם]] מצאנז וחותנו של רבי חיים גדליהו רבינוביץ מביכוב).
  • רבי ישראל יעקב - נשא את מרת טֶמה לאה בת רבי פינחס מגניוויש.
  • פיגא - אשת רבי קלונימוס קלמן מלנצהוט בן רבי יעקב, תלמידו של החוזה מלובלין. אחי רבי שלמה זלמן תלמיד ה"נועם אלימלך". מובא בשער הספר "קונטרס הגאון ר' צבי חריף" וב"אהל אלימלך" אות של"ו. בנם הוא ר' דוד.
  • חנה - אשת רבי מרדכי אבד"ק זילקובא ואחר כך אבד"ק רומנוב. בניהם: רבי אלטר ראובן ו"ר' הרצל", רבי נפתלי הרץ.