רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד ב[[כ"ט באלול]] [[ה'תקמ"ט]] (1789) ([[ערב ראש השנה]]) בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה, בתו השניה של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] בעל [[התניא]]. נקרא על שם הרב הקדוש רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר וגדל אצל סבו הגדול, שהיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר. נשא את בת דודו [[רבי  דוב בער שניאורסון]]- האדמו"ר האמצעי ב[[ה' כסלו]] [[ה'תקס"ג]], ולאחר פטירת [[רבי דוב בער שניאורי]] בשנת תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי לחסידי חב"ד, ומשכנו היה בליובביץ'. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כ[[רבי יצחק מוולוז'ין]] ועוד. עסק רבות בצרכי ציבור, ביניהם במאבק בגזירת הקנטוניסטים ובתנועת ה'השכלה'. היה גדול בתורה, ועשרות כרכים בנגלה ובנסתר נדפסו מתורתו, ביניהם סדרת הספרים על הש"ס '''צמח צדק''', '''דרך מצוותיך''', '''ספר הליקוטים''', [[שו"ת]] '''צמח צדק''' ועוד. נפטר בשנת ה'תרכ"ו. כמה מבניו היו אדמו"רים, אך ממשיכו בחסידות חב"ד היה בנו השישי והצעיר [[רבי שמואל שניאורסון]], המכונה 'אדמו"ר המהר"ש'. בן נוסף, [[רבי יהודה לייב שניאורסון]], ייסד את [[חסידות קאפוסט]] ועוד שניים במניו גם הקימו חצרות שהם: [[חסידות לאדי]] ו[[חסידות ניעז'ין]].