רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←ספריו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מכונה "הצמח צדק" על שם ספרו: "הצמח צדק". | מכונה "הצמח צדק" על שם ספרו: "הצמח צדק". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[כ"ט באלול]] [[ה'תקמ"ט]] (1789) ([[ערב ראש השנה]]) בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה אלטשולער, בתו השנייה של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] בעל [[התניא]]. נקרא על שם הרב רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה ה'תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר (בג' ב[[תשרי]] ה'תקנ"ב) וגדל אצל סבו [[ | נולד ב[[כ"ט באלול]] [[ה'תקמ"ט]] (1789) ([[ערב ראש השנה]]) בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה אלטשולער, בתו השנייה של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] בעל [[התניא]]. נקרא על שם הרב רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה ה'תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר (בג' ב[[תשרי]] ה'תקנ"ב) וגדל אצל סבו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], שהיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר. | ||
כבר בשנת תקס"א | |||
בהיותו בגיל שמונה שנים הציע [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] לבנו [[רבי דוב בער שניאורי]] לקחתו כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא, אך רבי דוב בער שניאורי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. רבי שניאור זלמן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו [[גמרא]], הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]] ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. [[רבי דוב בער שניאורי]] שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר: "אפילו בקולך אין הוא שומע!". רבי שניאור זלמן מלאדי קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף. | |||
כבר בשנת ה'תקס"א התחיל לכתוב חידושים בנגלה וב[[תורת החסידות|חסידות]], מה ששמע מסביו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] ובנוסף ביאורים משלו. | |||
נשא את חיה מושקא שניאורסון בת דודו ב[[ה' כסלו]] [[ה'תקס"ג]], ולאחר פטירת דודו ואב כלתו [[רבי דוב בער שניאורי]] בט' ב[[כסלו]] ה'תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי של [[חסידות חב"ד]], ומשכנו הייתה ב[[ליובביץ']]. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כ[[רבי יצחק מוולוז'ין]] ועוד. | נשא את חיה מושקא שניאורסון בת דודו ב[[ה' כסלו]] [[ה'תקס"ג]], ולאחר פטירת דודו ואב כלתו [[רבי דוב בער שניאורי]] בט' ב[[כסלו]] ה'תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי של [[חסידות חב"ד]], ומשכנו הייתה ב[[ליובביץ']]. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כ[[רבי יצחק מוולוז'ין]] ועוד. | ||
הסתלק בי"ג | הסתלק בי"ג ב[[ניסן]] ה'תרכ"ו. כמה מבניו היו אדמו"רים, אך ממשיכו בחסידות חב"ד היה בנו השישי והצעיר [[רבי שמואל שניאורסון]], המכונה "אדמו"ר המהר"ש". בן נוסף, [[רבי יהודה לייב שניאורסון]] (המכונה: "המהרי"ל מקאפוסט"), ייסד את [[חסידות קאפוסט]] ועוד שניים מבניו גם הקימו חצרות שהם: [[חסידות ליאדי]] ו[[חסידות ניעז'ין]]. | ||
==פעילותו== | ==פעילותו== | ||