רבי משה בן מימון

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי משה בן מימון (ובר"ת הרמב"ם) הוא אחד מגדולי הראשונים, שהשאיר את חותמו לנצח על התורה שבעל פה. הוא מוכר לכל בזכות ספריו בכל התחומים: בהלכה - "משנה תורה"-"הי"ד החזקה", על המשנה - "פירוש המשניות לרמב"ם", באמונה - "מורה נבוכים" והקדמותיו למשנה "הקדמת הרמב"ם למשנה", הקדמה לפרק חלק, הקדמה למסכת אבות - "שמונה פרקים לרמב"ם" ואגרותיו "אגרת תימן" ועוד.

תולדותיו

הרמב"ם נולד בספרד ונאלץ לגלות ממנה עקב כיבושה ע"י כת ה"אלמוואחדין" - כת מוסלמית קיצונית. הרמב"ם גלה לכיוון ארץ ישראל, ומשם ירד למצרים והתיישב בפוסטט היא קהיר העתיקה. שם התווכח הרמב"ם עם הקהילה הקראית המקומית. הרמב"ם השתלם בחכמת הרפואה הטבעית והיה לרופאו האישי של הסולטן ובני ביתו. הרמב"ם היה בקשרי אגרות עם קהילות רבות שהוא שולח להם מכתי עידוד כ"אגרת השמד" ו"אגרת תימן". הרמב"ם נקבר ע"פ המסורת בטבריה.

ספריו

הרמב"ם כתב ספרים רבים שנמצאים כיום בכל ארון ספרים יהודי. ספרו הראשון הוא "פירוש המשניות", שנכתב בערבית שהיתה אז "שפת העם". הפירוש נועד להקל על לימוד המשנה ע"י כל עם ישראל. בפירוש נמצאות כמה הקדמות שהפכו לספרים חשובים בפני עצמם, וביניהם "הקדמה למשנה", שבה מתאר הרמב"ם את השתלשלות התורה שבעל פה והמסורת, "הקדמה לפרק חלק", שבה פורש הרמב"ם את משנתו בנושא תורת הגמול, השכר והעונש, העוה"ב וימות המשיח והחילוקים שביניהם, "הקדמה למסכת אבות" הידועה בשם "שמונה פרקים" שבה מציג הרמב"ם את שיטתו בתורת הנפש.