רבי משה זכות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 9: שורה 9:
==מתלמידיו==
==מתלמידיו==
* [[רבי בנימין הכהן מריג'יו]]- בעל [[שו"ת]] הרב"ך ועוד. נחשב לממשיכו בתורת הקבלה.  
* [[רבי בנימין הכהן מריג'יו]]- בעל [[שו"ת]] הרב"ך ועוד. נחשב לממשיכו בתורת הקבלה.  
* [[רבי אברהם ריוויגו]].  
* [[רבי אברהם ריוויגו]].
* [[אברהם מיכאל קרדוזו]], אחד מתיאולוגים החשובים של שבתאות מוקדמת מזכיר אותו במורה בדרוש "אני המכונה".
 
==חיבוריו==
==חיבוריו==
* '''תפתה ערוך'''- הספר הודפס לראשונה בשנת תק"ב ויצא לאחר מכן במהדורות בודדות. הספר מורכב משני חלקים, כמעט שווים: החלק הראשון על ה[[גיהנום]] והחלק השני על [[גן עדן|גן העדן]]. הוא כתוב בצורת חרוזים וכולל את ביאור המילים וביאור הענין{{דרושה הבהרה}}.
* '''תפתה ערוך'''- הספר הודפס לראשונה בשנת תק"ב ויצא לאחר מכן במהדורות בודדות. הספר מורכב משני חלקים, כמעט שווים: החלק הראשון על ה[[גיהנום]] והחלק השני על [[גן עדן|גן העדן]]. הוא כתוב בצורת חרוזים וכולל את ביאור המילים וביאור הענין{{דרושה הבהרה}}.

גרסה אחרונה מ־01:55, 14 באוקטובר 2013

חתימתו
שער הספר משנת תרמ"ה (1884)
אגרת הרמז

רבי משה ב"ר מרדכי זַ‏כּ‏וּ‏ת (הרֵמֵ"ז) היה רב, מקובל ומשורר חשוב באיטליה במאה ה-17. באמצעותו נפוצו כתביו של רבי חיים ויטאל העוסקים בקבלת האר"י. הוא שילב בסידור התפילה את המנהגים שחודשו על ידי יהודי צפת.

תולדות חייו[עריכה]

נולד באמסטרדם בשנת שפ"ה לר' מרדכי זכות, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל. הוא למד בבית המדרש "עץ חיים" של קהילת אמסטרדם שנוסד על ידי רבי מנשה בן ישראל. מסופר עליו כי בצעירותו למד את השפה הלטינית, ולאחר שעמד על דעתו, צם 40 יום ולילה בתקווה לשכוח אותה. במטרה ללמוד קבלה עבר לעיר פוזנא שבפולין שם למד אצל ר' יצחק, תלמידו של רבי שבתי הורוויץ בנו של רבי ישעיה הלוי הורוביץ בעל השל"ה. יש אומרים, שאת עיקר לימודי הקבלה שלו עשה בעיר ורונה אצל רבי בנימין הלוי, תלמידו של ר' חיים ויטאל[1] 1659. תקופה מסוימת חי בונציה, שם עסק בהגהת ספרים. היה לו בעיר חוג גדול של תלמידים, בהם רבי בנימין הכהן מריג'יו ורבי אברהם רוויגו. ‏‏‏לפי גירסה אחת היה לרב בעיר‏. לפי הצעת תלמידו עבר בשנת 1673 למנטובה, שם כיהן כרב עד יום מותו ביום השני של חג הסוכות, ט"ז בתשרי תנ"ח. מצבתו התגלתה במחסן לחמרי בניה בעיר.

מתלמידיו[עריכה]

חיבוריו[עריכה]

  • תפתה ערוך- הספר הודפס לראשונה בשנת תק"ב ויצא לאחר מכן במהדורות בודדות. הספר מורכב משני חלקים, כמעט שווים: החלק הראשון על הגיהנום והחלק השני על גן העדן. הוא כתוב בצורת חרוזים וכולל את ביאור המילים וביאור הענין[דרושה הבהרה].
  • אגרות הרמ"ז יצא לאור בליוורנון שנת שמ"ה.
  • ספר השמות- חובר על ידי רבי שמחה גרשון הכהן וזכה להגהה של הרמ"ז. הוא עוסק בשמות של אנשים, נשים, ערים ונהרות ‏‏[2] המקובלים ברומניה, ספרד ואשכנז. המטרה היא כי בכתובות ובגיטין ייכתבו השמות בצורה הנכונה.
  • קול הרמ"ז - פירוש על המשנה.
  • ספר היוחסין -שלשלת קבלת התורה ממשה רבינו עד עת זמן המחבר, בצירוף שאלות ותשובות של רב שרירא גאון.
  • אשא את לבבי- שירים. יצא לאור במהדורה מדעית ע"י דבורה ברגמן.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יעקב לאטס, ארכיון של אבן, מקור ראשון, 28 נובמבר 2008
  • אוצר ישראל- חלק רביעי - הערך:"זכות, משה בן מרדכי

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. "אוצר ישראל"
  2. ‏בכתובה מקובל לרשום את שם העיר ואת שם הנהר ליד העיר ‏