רבי נתן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
{{חז"ל|
הי' יודע להשתמש במושכלות המעשיות להפכן לצד הטוב, והי' יודע לקחת יסוד גם כן ממקומות אחרים ונימוסי עמים בעיניני המשפטים, להתאימם לדין תורה על פי הערכה נכונה, מה שלא הי' יכול אחר לעשות כן, על כן הוא דיינא דנחית לעומקא דדינא. ואף על פי שכיון שיסוד הדברים הם מעלתם, לא נדחתה שיטתו בכלל מהלכה, מכל מקום זהו דוקא אחר שכבר לקח וטיהר אותם בכלי קודש, אבל לעשות כמעשהו לא יוכל כי אם יחיד סגולה, היודע להפכא חשוכא לנהורא ומרירו למתיקא. על כן נקרא בשם '''"יש [[מילון הראי"ה:אומרים"|אומרים"]] '''[עפ"י קבצ' א צג].
|שם=רבי נתן הבבלי
|תמונה=
|כיתוב=
|תקופתו=
|מקום פעילות=[[אושא]]
|דור=רביעי ל[[תנא]]ים
|בית מדרש=
|רבותיו=[[רבי אליעזר]], [[רבי טרפון]], [[רבי ישמעאל בן אלישע]] (מסר הלכות בשמם)
|חבריו=[[רבי מאיר]], [[רבי יוסי]]
|תלמידיו=[[רבי יהודה הנשיא]]
|מקום קבורתו=
}}
'''רבי נתן הבבלי''' הידוע יותר בשם '''רבי נתן''' היה [[תנא]] בדור הרביעי, [[אב בית דין]] בבית דינו של [[רבן שמעון בן גמליאל השני]] ב[[אושא]] אביו היה [[ראש הגולה]] ב[[בבל]] (מכאן שמו "הבבלי") ולאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] היה כפי הנראה בעל תפקיד ב[[סנהדרין]]. כפי הנראה, למד בתחילה ב[[יבנה]], שכן מסר הלכות בשם חכמי יבנה. מיוחסת לו כתיבת מסכת [[אבות דרבי נתן]].  


ערך מסעות בכרכי הים ובמדינת קפוטקיא {{מקור|בבלי חולין מז ב|כן}}, ואולי גם בבבל. היה מהמתנגדים ל[[שנה מעוברת|עיבור שנים]] וקביעת [[ראש חודש|ראשי חודשים]] בנהר פקוד שבבבל על ידי [[חנניה בן אחי רבי יהושע]], וניסה להניאו מכך, מפני שהוא עלול לגרום ליהודי בבל לאבד את זיקתם לסנהדרין שבארץ ישראל. על מעשה זה קרא רבי נתן: "כי מבבל תצא תורה ודבר ה' מנהר פקוד" (פארודיה אירונית לפסוק "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים- {{מקור|ישעיהו ב ד}}) {{מקור|ירושלמי נדרים ו ח|כן}}.
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:אישים|רבי]]
 
כנראה מדבריו, היה בזמנו שמד גדול בארץ ישראל, שכן אמר: "לאהבי ולשמרי מצוותי- אלו ישראל שהם יושבין בארץ ישראל ונתונין נפשם על המצוות. מה לך יוצא ליהרג? של ש[[ברית מילה|מלתי]] את בני. מה לך יוצא לישרף? על שקראתי בתורה. מה לך יוצא ליצלב? על ש[[אכילת מצה|אכלתי המצה]]  וכו' {{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מס' דבחדש ו|כן}}.
 
רבי נתן היה "יורד לעומק הדין" {{מקור|בבלי בבא מציעא קיז ב|כן}}. ב[[משנה]] שמו נזכר רק פעמיים ({{מקור|משנה ברכות ט ה}} ו{{מקור|משנה שקלים ב ה}}), אולם ב[[ברייתא]], ב[[תוספתא]] ובמדרשי ההלכה שמו נזכר. כמו כן, מיוחסת לו כתיבת המסכת [[אבות דרבי נתן]] הנמצאת בין [[מסכתות קטנות|המסכתות הקטנות]]. כמו כן, הוא ערך קבצים שונים של משניות, שחלקן נכנסו לסדרי המשנה של [[רבי יהודה הנשיא]] ({{מקור|בבלי בבא מציעא פו א}} ועוד). רבי תנן היה רבו של [[רבי יהודה הנשיא]], אך לעיתים הם חלקו ביניהם. במקרים בודדים רבי חלק על רבי תנן בחריפות, ולימים הצטער על כך ואמר: "ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי" {{מקור|בבלי בבא בתרא קלא א|כן}}. 
 
ב[[מסכת הוריות]] מסופר, כי בימי נשיא הסנהדרין רבן שמעון בן גמליאל נשנתה ההלכה האומרת שכאשר הנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו, וכשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו, כשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. באותה תקופה היה [[רבי מאיר]] בגדר של חכם ורבי נתן אב"ד. הלכה פגעה בכבודם של רבי מאיר ורבי נתן. רבי מאיר ורבי נתן החליטו להדיח את רשב"ג מנשיאותו, בכך שישאלוהו שאלה בדיני [[עוקצים]] שרשב"ג לא היה בקיא בהם, ובכך יגרמו לו לעבור מנשיאותו, שכן כתוב: "מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהילתו" {{מקור|תהילים קו ב|כן}}- כלומר, צריך לדעת את כל התורה. אולם, רבי יעקב בן קרשי שמע את תכנונם, וכדי למנוע בושה מרשב"ג הלך מאחורי ביתו של רשב"ג וגרס את הלכות עוקצים. רשב"ג שמע את הדינים שנאצרו מפי רבי יעקב, וחשד שמישהו מנסה להדיחו, ולכן חזר על הלכות אלו. למחרת באו רבי מאיר ורבי נתן לרשב"ג על מנת לשאול אותו בהלכות עוקצים כפי שתכננו, והוא השיב להם כי אם לא היה גורס היה נכלם, ולכן הוציאם מבית המדרש. ר"מ ורבי נתן היו משליכים לבית המדרש פתקים עם קושיות, ואף תירוצים לקושיות שרשב"ג לא הצליח לתרץ. משראה זאת [[רבי יוסי]] אמר: תורה מבחוץ ואנו מבפנים? (כלומר- או שיכנסו או שנצא אנחנו- [[רש"י]]). לאור זאת, הורה רשב"ג להכניסם לבית המדרש, אולם, בתור קנס, ציווה שמעתה לא יאמר שמועות בשמם, אלא רבי מאיר יקרא "אחרים אומרים" ורבי נתן יקרא "יש אומרים".
 
רבי נתן היה מומחה גדול לענייני [[ברית מילה]], והורה מתי יש למול תינוקות שיש במילתם חשש [[פיקוח נפש]] (שנקראו על שמו "תינוקות נתן הבבלי) {{מקור|בבלי חולין מז ב|כן}}.     
==ממאמריו==
* "אין לך אהבה כאהבה של תורה, ואין לך חכמה כחכמה של [[ארץ ישראל]], ואין לך יופי כיופיה של [[ירושלים]] {{מקור|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א כח$אדר"נ כח|כן}}.
* "מצווה לשנות (מן האמת) מפני דרכי שלום" {{מקור|בבלי בבא מציעא נט כ|כן}}.
* "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (נימוק הלכתי לכלל [[פיקוח נפש דוחה שבת]]) {{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל, שמות לא טז|כן}}.
* "הפרו תורתך עת לעשות לה'" (דרשה על הפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור|תהלים קיט קכו|כן}}. משמעות דרשה זו היא שלפעמים יש לעבור על מצוות ה' למען הצלת התורה) {{מקור|משנה ברכות ט ה|כן}}.
==תורתו==
היה דן בענייני דין בין שלושה בעלי דין
* מניין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה - המלווה, הלווה הראשון, הלווה השני {{מקור|קידושין טו.}}.
* שור שדחף את חבירו לבור - בעל השור המזיק, בעל הבור, בעל השור הניזק {{מקור|בבא קמא נג.}}.
* מי שהיה נשוי שלוש נשים ומת וכו' ואין שם אלא מנה וכו'. תניא זו משנת רבי נתן {{מקור|כתובות צג.}}.
{{תנאים}}
{{מיון רגיל:נתן}}
[[קטגוריה:תנאים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־14:55, 26 באוגוסט 2012

הי' יודע להשתמש במושכלות המעשיות להפכן לצד הטוב, והי' יודע לקחת יסוד גם כן ממקומות אחרים ונימוסי עמים בעיניני המשפטים, להתאימם לדין תורה על פי הערכה נכונה, מה שלא הי' יכול אחר לעשות כן, על כן הוא דיינא דנחית לעומקא דדינא. ואף על פי שכיון שיסוד הדברים הם מעלתם, לא נדחתה שיטתו בכלל מהלכה, מכל מקום זהו דוקא אחר שכבר לקח וטיהר אותם בכלי קודש, אבל לעשות כמעשהו לא יוכל כי אם יחיד סגולה, היודע להפכא חשוכא לנהורא ומרירו למתיקא. על כן נקרא בשם "יש אומרים" [עפ"י קבצ' א צג].

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_נתן&oldid=66193"