רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

רבי קלונימוס קלמן (קלמיש) הלוי עפשטיין מקראקא היה מאדמו"רי החסידות בפולין, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק והחוזה מלובלין. נודע בעיקר בבזכות ספרו מאור ושמש.

ראשית ימיו[edit]

נולד בשנת תקי"א בעיירה ניישטאט לאביו הרב אהרן הלוי, נצר למשפחת עפשטיין המיוחסת ממגורשי ספרד, ששורשיה מגיעים עד לרבי אהרן הלוי ורבי זרחיה הלוי. כשהיה בן חמש עברה משפחתו לקראקא. אביו היה אופה עני, ומהכנסתו הזעומה לא היה מספיק כסף לשלם למלמד עבורו, והוא עבד במכירת מאפיו של אביו. מסופר שיום אחד, בהיותו בן שבע נכנס בעקבות הגשם לבית מדרשו של רבי יואל סירקיש בקראקא, ונשבה בקולות הלימוד. במשך כל אותו היום ישב שם בבית המדרש והקשיב לקולות הלומדים. בסוף היום ניסו הלומדים לסכם את כל מהלך הויכוח של אותו היום, אך נשכח מהם הדבר כתקנו, והילד הצעיר חזר על מהלך הדברים. אחד מהלמדנים שהיה גם גביר, ר' מרדכי גוטגולד, לקח אותו תחת חסותו והבטיח שיתן לו מלמד שילמדו תורה, בגדים אוכל וכל צרכו, בתנאי שינשא לביתו בבא הימים. כשמלאו לו י"ג שנים, וכבר יצא שמות כעילוי נדיר, נישא ר' קלונימוס לבתו של ר' מרדכי, מלכה ראדל. ר' מרדכי דאג לכל צרכם וכך יכל ר' קלונימוס לשבת ולהתגדל בתורה ללא מפריע. תוך זמן קצר נחשב לאברך המצוין ביותר בקראקא.

כניסתו לעולם החסידות[edit]

רבי אלימלך מליז'נסק היה מסתובב בעיירות פולין וגליציה על פי הוראת רבו המגיד ממזריטש, ומפיץ את תורת החסידות. עם הגיעו לקראקא התאספו רבים מיהודי העיר להתפלל עמו, מאחר ששמעו על כוח תפילתו המיוחדת. גם רבי קלונימוס הגיע לחזות בתפילתו של ר' אלימלך, ומאז החליט לדבוק בו. רבי קלונימוס היה לתלמידו המובהק של רבי אלימלך וספג ממנו את כל תורת החסידות שלימד. כשחזר לביתו בקראקא, שהיתה מעוז של מתנגדי החסידות, לא רצו משפחתו וחותנו לקבלו. לאחר שכנועים רבים הסכימו ליסב עמו בסעודה, ובראותם את עוצמת גדולתו בתורתו שכך כעסם. בנוסף היה נוסע ל[[החוזה מלובלין|חוזה מלובלין], ולמד ממנו רבות.

בשנת תקמ"ה הורה לו רבו להיות אדמו"ר בקראקא ולפתוח שם את שערי החסידות. אט אט החלו להקבץ סביבו חסידים ששתו בצמאה את תורתו והנהגותיו. רבי קלונימוס השתדל לא לשנות בפומבי את מנהגי העיר, והנהיג את מנהגי החסידות בביתו בלבד. עם זהירותו הרבה שלא לעורר מחלוקות, עד מהרה החלו המתנגדים בעיר לרדוף אותו. בכ"ה בתשרי תקמ"ו חתמו ראשי הקהילה, רבנים ופרנסים על כתב חרם כנגד רבי קלונימוס וחסידיו. החסידים אולצו להתפלל מחוץ לרובע היהודי, וגם שם סבלו רדיפות ופרעות. רבי קלונימוס אף הוכה פעם עד זוב דם. לאחר ריבוי ההתנכלויות עזבו רבי קלונימוס ושחסידיו את קראקא, והתיישבו בעיר הולדת רבם, ניישטאט.

בא' תמוז תקפ"ג נפטר רבי קלונימוס והובא לקבורה בבית העלמין היהודי בקראקא. כמנהג קראקא, על ציונו לא הוקם אוהל.

מאור ושמש[edit]

דברי תורתו שנאמרו על שולחנות השבת שערך לוקטו לספר "מאור ושמש". הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות וכספק עמוק ומלא קדושה וסוד. דבריו ברובו מבוססים על תורת רבותיו, רבי אלימלך והחוזה, והוא גם מחדש מעצמו. בספר מובא פעמים רבות שעסק התורה והתפילה צריך לעמוד במרכז עולמו של האדם. את רוב דבריו הוא מקשר לשני ערכים אלו, שראה בהם יסוד לנשמת היהודי. כמו כן הוא מדבר רבות על החשיבות שבהתקשרות רוחנית של אם לחברו, ועל אחת כמה וכמה לצדיק. על מעלת הצדיק ותפקידיו הוא מדבר רבות וממנו נלמד רבות על תורת הצדיק בחסידות. ספרו נחשב לאבן יסוד בחסידות גם משום תוכנו העצמאי, ובעיקר משום שהוא מעביר תורות רבות מרבותיו שלא נזכרו במקומות אחרים.