רבי שלום שכנא מלובלין

רבי שלום שכנא ב"ר יוסף מלובלין היה רב וראש ישיבה, מגדולי חכמי פולין בראשית תקופת האחרונים.

תלמידו של אבי שיטת ה"חילוקים" רבי יעקב פולק. כיהן כרב וכראש ישיבה בלובלין. שמו הפתרסם ותלמידים רבים נהרו אליו. בישיבתו, לימד בדרך הפלפול שקיבל מרבו.

על תלמידיו נמנה רבי משה איסרליש, (הרמ"א), שאף נשא את בתו. הרמ"א כב עליו: "הוא גולת הכותרת, עטרת תפארת, נחלת הנשארת, נר ישרלאל ואור יזהיר כזוהר השמים" (שו"ת הרמ"א).

ר' שלום שכנא לא פרסם ספרים, אך תורתו עבר לתלמידיו, והם הפיצוה ברחבי פולין, ורוב תורת חכמי פולין ביסודה היא מכוחו.

בנו, רבי ישראל, סיפר כי ביקש מאיבו לפרסם את פסקי ההלכה שו, אך הוא סרב מפני שלא רצה שיהפכו אותו להיות "עמוד הוראה" לסמוך עליו (שו"ת הרמ"א כה).

שיטתו תפסה והתפשטה בחרבי פולין, והתחבבה על ידי לומדי התורה, עד שה[[[מהרש"ל]] מתאונן כי התלמידים מורדים בו והולכים אחר "גבורת הזקן".

נפטר בחודש חשוון שנת שי"ט, ובנו רבי ישראל המשיך את מקומו כרב וראש ישיבה.