רבי שמואל בן מאיר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
כמו כן, מיוחס לרשב"ם פירוש על ה[[הגדה של פסח]]. חיבר גם ספר בדקדוק בשם '''ספר דייקות''', בו מתבסס גם על שיטות מדקדקי ספרד כ[[רבי יהודה חיוג']] ו[[רבי יונה אבן ג'אנח]], שבתקופתו החלו לתרגם את ספריהם מערבית. | כמו כן, מיוחס לרשב"ם פירוש על ה[[הגדה של פסח]]. חיבר גם ספר בדקדוק בשם '''ספר דייקות''', בו מתבסס גם על שיטות מדקדקי ספרד כ[[רבי יהודה חיוג']] ו[[רבי יונה אבן ג'אנח]], שבתקופתו החלו לתרגם את ספריהם מערבית. | ||
==דרכו בפרשנות התנ"ך== | ==דרכו בפרשנות התנ"ך== | ||
הרשב"ם נמנה על גדולי מפרשי הפשט, ופירושו נוטה לפשטנות אף במקום שפשטנים אחרים, כדוגמת [[רש"י]], [[מהר"י קרא]] ו[[ראב"ע]], בחרו בדרך הדרש. | הרשב"ם נמנה על גדולי מפרשי הפשט, ופירושו נוטה לפשטנות אף במקום שפשטנים אחרים, כדוגמת [[רש"י]], [[מהר"י קרא]] ו[[ראב"ע]], בחרו בדרך הדרש. דבר זה אינו נובע מחוסר הכרה בקדושת דברי חז"ל, וכפי שהדגיש בתחילת פירושו כי "כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמיתים" (על ענין זה חזר בכמה מקומות בפירושו). גם בענייני הלכה אין הרשב"ם נוטה כהוא זה מדרשות חז"ל<ref>במקומות רבים רואים שהרשב"ם התייחס לדרשות הלכתיות של חז"ל, אפילו כאלו שאינן תואמות את פשט הפסוקים, כאל דינים מן התורה, בניגוד לפרשנים אחרים כדוגמת אחיו רבנו תם (ראה למשל ב{{מקור|תוספות חגיגה יח א}} ד"ה 'חולו של מועד' ועוד.</ref>. | ||
לשיטתו אין בכך סתירה, מכיוון שהוא סובר שחז"ל למדו את הפסוקים בדרך לימוד שונה שאינה חותרת כלל להבין את "פשוטו של מקרא"<ref>ראה למשל {{מקור|רשב"ם בראשית לז ב}}: "הראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות, שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא".</ref>. אין דבר זה מונע ממנו לכתוב ביטויים חריפים אודות פירושים אלו<ref>ראה למשל: {{מקור|רשב"ם שמות יז טז}}, שם אומר על פירוש חז"ל "אין נראה כלל בעיני"; {{מקור|רשב"ם בראשית מט טז$בראשתי מט טז}}: "המפרשו... לא ידע בעומק פשוטו של מקרא כלל"; "לא ידע בשיטה של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל" {{מקור|רשב"ם בראשית מט ט$שם ט|כן}}.</ref>. הרב פרופ' מאיר יצחק לוקשין מסביר את ההתבטאויות הללו לא כיבקורת על דברי חז"ל, אלא על כך שפרשנים בני דורו הכניסו פירושים מסוג זה לתוך פירושיהם, שאמורים להסביר את פשוטי המקראות<ref>מבואו לפירוש הרשב"ם, הוצאת חורב תשס"ט, עמ' ט</ref>. | |||
פירושיו מסתמכים לעיתים רבות (אם כי, לא תמיד<ref>ראה {{מקור|רשב"ם בראשתי כז}}; {{מקור|רשב,ם שמות ו ג$שמות ו ג}} ועוד.</ref>) על [[טעמי המקרא]], שהם, לשיטתו, מפתח להבנת פשט הפסוקים<ref>דוגמאות: {{מקור|רשב"ם שמות טז כג}}; {{מקור|רשב"ם ויקרא כו לה|ויקרא כו לה}}; {{מקור|רשב"ם בראשית יח כא$בראשית יח כא}}; {{מקור|מקור|רשב"ם במדבר יג ב$במדבר יג ב}} ועוד. </ref>. | |||
==אישיותו== | ==אישיותו== | ||
הרשב"ם היה שפל עיניים, ומסופר כי פעם רצה לעלות על קרון ולא הבחין כי הקרון מובל על ידי סוס ופרד (דבר האסור מן התורה משום [[כלאי בהמה]]), עד שאחיו רבינו תם אמר לו: "אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך סוס ופרד לקראתך" {{מקור|הגהות מרדכי עירובין תקכח|כן}}. | הרשב"ם היה שפל עיניים, ומסופר כי פעם רצה לעלות על קרון ולא הבחין כי הקרון מובל על ידי סוס ופרד (דבר האסור מן התורה משום [[כלאי בהמה]]), עד שאחיו רבינו תם אמר לו: "אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך סוס ופרד לקראתך" {{מקור|הגהות מרדכי עירובין תקכח|כן}}. | ||