רבי שמחה בונים מפשיסחה: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בשנת תקכ"ה וואדיסלב שבפולין לרבי צבי בונהרד, "המגדי מוואדיסלב" בעל "עשרה למאה". בצעירותו למד בישיבת מטרסדורף שבהונגריה בראשות רבי ירמיה ממטרסדורף. משם עבר לישיבתו של רבי מרדכי בנעט מניקלשבורג שבמורביה. הוא שב לפולין, החל לעבוד כמשת בביתה של משפחה עשירה, אולם מכיוון שרצה להתפרנס נסע ללמוד רוקחות ונעשה רוקח מוסמך. הקים בית מרקחת בעיר פשיסחא, ממנו התפרנס. באותה תקופה החל להיות מושפע מ[[החסידות]] שחדרה אז לפולין. הוא נסע ל[[רבי משה לייב מסאסוב]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]] ורבי יעקב יצחק [[החוזה מלובלין]]. הוא דבק ב"חוזה" והפך לחסידו ותלמידו. גם החוזה התלהב מר' שמחה בונים ועד מהרה הוא תפס מקום מרכזי בחצרו. הערצתו לחוזההיתה עצומה, והוא כינהו: "אוצר בלום בנגלה ובנסתר". הוא למד הרבה עם החוזה, ונפשותיהם נקשרו זו בזו. עם זאת, הוא הרגיש חוסר ספוק מכך שהחסידות אינה יורדת מספיק לעומק. כששמע כי רבי יעקב יצחק "[[היהודי הקדוש]]", מתלמידיו של "החוזה", ייסד שיטה חסידית עמוקה ושכלתנית הצטרף לחסידיו בחצרו שבפשיסחא והפך ליד ימינו. משנפטר היהודי הקדוש בשנת תקע"ד, התמנה ר' שמחה בונים לכהן תחתיו. לחצרו של ר' שמחה בונים הצטרף גם רבי אבא מניישטאט, מתלמידי "החוזה" שהקים חסידות נפרדת. ר' שמחה בונים הגדיל ושכלל את תורת "היהודי הקדוש". חסידים צעירים מוכשרים רבים התרכזו סביבו. הוא הטיף להבנה מעמיקה בתורה ובקיום מצוות, ולא נמנע משימוש בספרי מחקר ומחשבה. כמו כן, לימד גמרא, הלכה ורוקחות.