רבי שניאור זלמן מלאדי: הבדלים בין גרסאות בדף

|תמונה=[[תמונה:Tanya.jpg|Tanya.jpg]]

|תיאור=רבי שניאור זלמן מלאדי

|תאריך לידה=י"ח ב[[אלול]] ה'תק"ה

|תאריך פטירה=כ"ד ב[[טבת]] ה'תקע"ג

|מקום פטירה=כפר פעיינא

|חסידות=[[חב"ד]]

|מספר בשושלת=1

|הבא=[[רבי דוב בער שניאורי]]

|רבותיו=[[המגיד ממזריטש]]

}}

'''רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מלאדי, האדמו"ר הזקן''' ('''דער אלטער רבי'''), '''בעל התניא''' מייסד [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. מגדולי ה[[פוסק]]ים. חיבר את [[ספר התניא]] המפורסם ו[[שולחן ערוך הרב]].

שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. התקבל לישיבת "שער השמים" של [[השל"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש. בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית ובגיל בר המצווה בשנת תקי"ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].  

===במזריטש===

לאחר [[חג הפסח]] ה'תקכ"ד, החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע למזריטש ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבישיבות של גאוני ליטא מלמדים כיצד ללמוד, וזאת כבר ידע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד להתפלל, וזאת טרם ידע באמת. כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך חסידות חב"ד, כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי. בהמשך למד ב[[חברותא]] עם [[רבי אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: '''שולחן ערוך הרב''' ( או "שולחן ערוך אדמו"ר הזקן" בקרב חסידי חב"ד).  

===תקופת הנהגתו ויסוד חב"ד===

באותם שנים הייתה ההתנגדות לתורת החסידות בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי אברהם המלאך והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר רש"ז. בתפקיד זה שימש רש"ז במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.  

מסורת בידי חסידי חב"ד שרש"ז חיבר בעצמו עשרה "ניגונים מכוונים" שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ודבקות הנשמה באלקות. נוהגים לא לנגן ניגונים אלו באופן שגרתי כי אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם, ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם:  

== לקריאה נוספת ==