רב סעדיה גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בפיום שבמצרים (ומכאן שמו "אלפיומי"<ref>יש מקומות שבהם נקרא "הפיתומי" (כך כינהו [[רבי אברהם אבן עזרא]] בראש "ספר המאזניים"), ומשמעות כינוי זה זהה- מהעיר פיתום</ref>) בשנת ד'תרנ"ב. משפחתו היתה משפחה מיוחסת בקהילה היהודית במצרים, ויחוסו מגיע עד ל[[רבי חנינא בן דוסא]]. בצעירותו התגלו כשרונותיו העילויים, והוא עלה ללמוד אצל חכמי [[טבריה]], שם פגש בחכמי [[המסורה]] ובראשם [[אהרן בן אשר]]. שמו התפרסם כחכם בתלמוד ובדקדוק. סביב שנת ד'תרס"ז (סביב גיל 15), שב מצרימה. בשנת ד'תרע"ה עזב שוב את מצרים מתוך רצון להתיישב ב[[ארץ ישראל]], אך התיישב ב[[ארם צובה]] שבסוריה. | נולד בפיום שבמצרים (ומכאן שמו "אלפיומי"<ref>יש מקומות שבהם נקרא "הפיתומי" (כך כינהו [[רבי אברהם אבן עזרא]] בראש "ספר המאזניים"), ומשמעות כינוי זה זהה- מהעיר פיתום</ref>) בשנת ד'תרנ"ב. משפחתו היתה משפחה מיוחסת בקהילה היהודית במצרים, ויחוסו מגיע עד ל[[רבי חנינא בן דוסא]]. בצעירותו התגלו כשרונותיו העילויים, והוא עלה ללמוד אצל חכמי [[טבריה]], שם פגש בחכמי [[המסורה]] ובראשם [[אהרן בן אשר]]. שמו התפרסם כחכם בתלמוד ובדקדוק. סביב שנת ד'תרס"ז (סביב גיל 15), שב מצרימה. בשנת ד'תרע"ה עזב שוב את מצרים מתוך רצון להתיישב ב[[ארץ ישראל]], אך התיישב ב[[ארם צובה]] שבסוריה. | ||
בשנת ד'תרפ"ב, פרצה מחלוקת עזה בעולם היהודי סביב שאלת קביעת לוח השנה, בין גאוני ארץ ישראל | בשנת ד'תרפ"ב, פרצה מחלוקת עזה בעולם היהודי סביב שאלת קביעת לוח השנה, בין גאוני ארץ ישראל בראשות [[רבי אהרן בן מאיר]], לבין גאוני בבל. רבי אהרן בן מאיר טען לעדיפות בית הדין שבארץ ישראל בקביעת המועדות, ולכן קרא לכל העם היהודי לקבוע את לוח השנה על פי קביעת בית דינו. למעשה, יהודי ארץ ישראלי נהגו כהוראתו, ואילו יהודי בבל נהגו כהוראת חכמי בבל. בראות רס"ג את ממדיה העצומים של המחלוקת, שלח סדרת אגרות בהן הוכיח בשיטתיות את שיטת גאוני בבל. אגרות אלו שכנעו אפילו את יהודי ארץ ישראל, שזנחו את חישוב בית הדין של רבי אהרן ועברו לנהוג כהוראת גאוני בבל. | ||
===גאונות ישיבת סורא=== | ===גאונות ישיבת סורא=== | ||