רשע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref> | '''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref> | ||
==הגדרה הלכתית== | ==הגדרה הלכתית== | ||
מי שעובר על לאו דאורייתא | *מי שעובר על לאו דאורייתא הוא רשע | ||
*מי שעובר על איסור דרבנן נקרא עבריין | |||
'''רשע סתם''' (דאינו חמס) - דהיינו שעבר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין {{מקור|(חו"מ לד-ב)}} - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר {{מקור|(מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז)}}. | *'''רשע סתם''' (דאינו חמס) - דהיינו שעבר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין {{מקור|(חו"מ לד-ב)}} - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר {{מקור|(מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז)}}. | ||
'''רשע דחמס''' (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר {{מקור|(קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט)}}, ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב {{מקור|(גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)}}. | *'''רשע דחמס''' (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר {{מקור|(קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט)}}, ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב {{מקור|(גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)}}. | ||
*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"[[לא ישבו בארצך]]. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו". | |||
==הגדרות מהמקרא== | ==הגדרות מהמקרא== | ||
בטנם של רשעים חסרה<ref>משלי יג, כה</ref> | |||
==הגדרות מהגמרא== | ==הגדרות מהגמרא== | ||
מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות. | מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות.<ref> בבא בתרא נז</ref> רוב רשעים אינו נקרא רוב ונקרא "קשר רשעים"<ref> סנהדרין כו.</ref> | ||
==מי מהמקרא מכונה רשע== | ==מי מהמקרא מכונה רשע== | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
* [[אין אדם משים עצמו רשע]] | * [[אין אדם משים עצמו רשע]] | ||
* [[רשע בעדות]] | * [[רשע בעדות]] | ||
* [[אל תשת רשע עד]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־21:31, 4 בדצמבר 2011
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
רשע הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא בחזקת כשרות ומוחזק שאינו רשע [1] ומשום כך מותר לאכול אצלו [2]
הגדרה הלכתית
- מי שעובר על לאו דאורייתא הוא רשע
- מי שעובר על איסור דרבנן נקרא עבריין
- רשע סתם (דאינו חמס) - דהיינו שעבר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין (חו"מ לד-ב) - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר (מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז).
- רשע דחמס (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר (קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט), ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב (גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא).
- לפי הספר יראים [3] רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".
הגדרות מהמקרא
בטנם של רשעים חסרה[4]
הגדרות מהגמרא
מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות.[5] רוב רשעים אינו נקרא רוב ונקרא "קשר רשעים"[6]
מי מהמקרא מכונה רשע
- לבן
- המן
רשע שאינו אדם
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם קידוש החודש ב, ב
- ↑ טור יורה דעה קיט, א
- ↑ סימן שטו
- ↑ משלי יג, כה
- ↑ בבא בתרא נז
- ↑ סנהדרין כו.