רשע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref> | '''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref> | ||
==הגדרות הלכתיות== | ==הגדרות הלכתיות== | ||
* | *רשע נקרא העובר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין <ref>{{מקור|(שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב)}}</ref> - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר <ref>{{מקור|(מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז)}}</ref>. | ||
*רשע דחמס (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר <ref>{{מקור|(קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט)}}</ref>, ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב <ref>{{מקור|(גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)}}</ref>. | |||
==הלכות== | |||
*רשע פסול לעדות <ref>{{מקור|(שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב)}}</ref> | |||
* | |||
*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו". | *לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו". | ||
גרסה מ־21:40, 4 בדצמבר 2011
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
רשע הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא בחזקת כשרות ומוחזק שאינו רשע [1] ומשום כך מותר לאכול אצלו [2]
הגדרות הלכתיות
- רשע נקרא העובר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין [3] - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר [4].
- רשע דחמס (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר [5], ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב [6].
הלכות
- רשע פסול לעדות [7]
- לפי הספר יראים [8] רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".
הגדרות מהמקרא
בטנם של רשעים חסרה[9] ומאושר הוא האדם שלא הולך בעצתם[10]
הגדרות מהגמרא
רשע נקרא גם מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות.[11] רוב רשעים אינו נקרא רוב ונקרא "קשר רשעים"[12]
מי מהמקרא מכונה רשע
- לבן - היה רשע שקפץ להשיב לפני אביו
- המן
רשע שאינו אדם
- הני עכברי רשעי
- רשעי זיתים
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם קידוש החודש ב, ב
- ↑ טור יורה דעה קיט, א
- ↑ (שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב)
- ↑ (מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז)
- ↑ (קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט)
- ↑ (גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)
- ↑ (שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב)
- ↑ סימן שטו
- ↑ משלי יג, כה
- ↑ תהלים א
- ↑ בבא בתרא נז
- ↑ סנהדרין כו.