1. אכן אדם שמכר את העצים ללא הקרקע נשאר עם הקרקע ללא העצים, ובאמת אם מכר את כל העצים בשדהו יש לו רק מטע שלא יכול לעשות איתו כלום, אבל כל זה עד שהעצים מתים ואז בעל המטע נשאר עם כל הקרקע, ויכול ליטע שוב את השדה לעצמו. ולכן הגיוני שאדם יעשה זאת במקרה שאינו רוצה ליטע עכשיו עצים אלא רוצה להשאיר לעצמו את האפשרות ליטוע עצים במטע בתקופה מאוחרת יותר. או במצב פשוט יותר שאדם מוכר רק חלק מהעצים שבמטע ואז נשאר לו את כל החלק שבו נמצאים העצים שלא מכר.

2. נבאר שני מושגים: ממכר ושבח. ממכר הוא עצם השדה כמו שהיתה כשנקנתה, וזה פירוש המילה ממכר - מה שנמכר. שבח הוא ההפרש בין שווי השדה בזמן שנמכרה לשווי השדה כשהיא חוזרת לבעלים, במקרה שלנו ההפרש הוא שווי האילנות.

מה שכתב החינוך ש"ממכר חוזר ואין שבח חוזר" כוונתו חוזר לבעלים. כלומר, כשהבעלים מקבל את השדה חזרה הוא מקבל רק את השדה לפי מה שהיתה שווה בשעת המכר (וזה מה שכתוב ממכר חוזר, חוזר לבעלים.), אך הוא צריך להחזיר את ההפרש, שהוא שווי האילנות, לקונה (שהרי אין השבח, שהוא שווי האילנות, חוזר למוכר, אלא נשאר אצל הלוקח).

רועי אלמלם.

התחלת נושא חדש בדף שאלות:החינוך:פרשת בהר שלט

תפריט ניווט

חיפוש