שבועת הפקדון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שבועתו של מי שכופר בממון שיש לחברו בידו, שבועתו של מי שכופר בתביעת ממון של חברו. | שבועתו של מי שכופר בממון שיש לחברו בידו, שבועתו של מי שכופר בתביעת ממון של חברו. | ||
שבועה זו נקראת "שבועת הפקדון" על שם שפתח בה הכתוב {{מקור|ויקרא ה, כא|כן}}: "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו בפקדון...". | שבועה זו נקראת "שבועת הפקדון" על שם שפתח בה הכתוב {{מקור|ויקרא ה, כא|כן}}: "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו בפקדון...". | ||
אדם שחייב לחברו ממון {{מקור|כתוצאה מהלוואה, מפקדון או מגזילה וכדומה|כן}} והכחיש ונשבע לשקר, ולאחר מכן הודה על כך - חייב להביא קרבן אשם הנקרא "אשם גזילות". | אדם שחייב לחברו ממון {{מקור|כתוצאה מהלוואה, מפקדון או מגזילה וכדומה|כן}} והכחיש ונשבע לשקר, ולאחר מכן הודה על כך - חייב להביא קרבן אשם הנקרא "אשם גזילות". | ||
אין הקרבן מכפר על "שבועת הפקדון" אלא אם כן הנשבע השיב תחילה את הממון לבעליו, שנאמר {{מקור|שם|כן}}: "והשיב את הגזילה אשר גזל, או את העושק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו" {{הערה|עיין רמב״ם הלכות שבועות פ״ח ה״ג}}. | |||
מלבד תשלום הקרן, על הנשבע להוסיף גם חומש {{מקור|חומש מלבר, כלומר: רבע הסכום שכפר בו|כן}}. אולם, אין הוספת החומש מעכבת את כפרתו, וגם אם הקריב את אשמו קודם שנתן את החומש, עוון השבועה מתכפר לו. | מלבד תשלום הקרן, על הנשבע להוסיף גם חומש {{מקור|חומש מלבר, כלומר: רבע הסכום שכפר בו|כן}}. אולם, אין הוספת החומש מעכבת את כפרתו, וגם אם הקריב את אשמו קודם שנתן את החומש, עוון השבועה מתכפר לו. | ||
שבועת הפקדון נוהגת רק בתביעת ממון שגם אם היה מודה בה היה חייב לשלמה, אך הכופר בתביעת תשלומי קנס ונשבע על כך לשקר ולאחר מכן הודה - פטור, שכן "המודה בקנס פטור". | שבועת הפקדון נוהגת רק בתביעת ממון שגם אם היה מודה בה היה חייב לשלמה, אך הכופר בתביעת תשלומי קנס ונשבע על כך לשקר ולאחר מכן הודה - פטור, שכן "המודה בקנס פטור". | ||
גרסה מ־20:04, 22 באוגוסט 2022
|
|
שבועתו של מי שכופר בממון שיש לחברו בידו, שבועתו של מי שכופר בתביעת ממון של חברו.
שבועה זו נקראת "שבועת הפקדון" על שם שפתח בה הכתוב (ויקרא ה, כא): "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו בפקדון...".
אדם שחייב לחברו ממון (כתוצאה מהלוואה, מפקדון או מגזילה וכדומה) והכחיש ונשבע לשקר, ולאחר מכן הודה על כך - חייב להביא קרבן אשם הנקרא "אשם גזילות".
אין הקרבן מכפר על "שבועת הפקדון" אלא אם כן הנשבע השיב תחילה את הממון לבעליו, שנאמר (שם): "והשיב את הגזילה אשר גזל, או את העושק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו" [1].
מלבד תשלום הקרן, על הנשבע להוסיף גם חומש (חומש מלבר, כלומר: רבע הסכום שכפר בו). אולם, אין הוספת החומש מעכבת את כפרתו, וגם אם הקריב את אשמו קודם שנתן את החומש, עוון השבועה מתכפר לו.
שבועת הפקדון נוהגת רק בתביעת ממון שגם אם היה מודה בה היה חייב לשלמה, אך הכופר בתביעת תשלומי קנס ונשבע על כך לשקר ולאחר מכן הודה - פטור, שכן "המודה בקנס פטור".
- ↑ עיין רמב״ם הלכות שבועות פ״ח ה״ג