שביעי של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תוספת מנהג הגר"א ועוד) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בספר [[מעשה רב]] {{מקור|אות קפה|כן}} מסופר כי [[הגר"א]] "...היה מחבב מאד [[מצות אכילת מצה]] כל שבעה [- שבעת ימי [[חג הפסח]]], וביום טוב אחרון [- שביעי של פסח] היה אוכל [[סעודה שלישית]], אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר [[יום טוב|ימים טובים]], מפני חביבות מצות אכילת מצה, שזמנה הולך", וזאת בהתאם לשיטתו הידועה, כי יש מצוה לאכול מצה כל שבעה ימי הפסח. | בספר [[מעשה רב]] {{מקור|אות קפה|כן}} מסופר כי [[הגר"א]] "...היה מחבב מאד [[מצות אכילת מצה]] כל שבעה [- שבעת ימי [[חג הפסח]]], וביום טוב אחרון [- שביעי של פסח] היה אוכל [[סעודה שלישית]], אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר [[יום טוב|ימים טובים]], מפני חביבות מצות אכילת מצה, שזמנה הולך", וזאת בהתאם לשיטתו הידועה, כי יש מצוה לאכול מצה כל שבעה ימי הפסח. | ||
כמו כן, גם ב[[חסידות חב"ד]] ישנו [[מנהג]] (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד [[משיח בן דוד]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}, כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש{{דרוש מקור}} בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם [[ארבע כוסות]] יין, כב[[ליל הסדר]]. האדמו"ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו. | כמו כן, גם ב[[חסידות חב"ד]] ישנו [[מנהג]] (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד [[משיח בן דוד]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}, כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש{{דרוש מקור}} (לוח ה'היום-יום', כ"ב ניסן) בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם [[ארבע כוסות]] יין, כב[[ליל הסדר]]. האדמו"ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||