שבתות כגופין דמיין

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שבתות כגופין דמיין הוא כלל הלכתי השנוי במחלוקת שתוכנה האם יש להתייחס לכל שבת כמצווה נפרדת ואין דיניה וחוקיה מצטרפים הלכתית לזו של שבת אחרת, או שמא מדובר במצווה אחת המתפרסת על פני שבתות רבות.

נעלם ממנו עיקר שבת[עריכה]

שאלה זו נוגעת למספר שאלות הלכתיות. הראשונה שבהם היא "נעלם ממנו עיקר שבת", שכח האדם ממצוות השבת כליל ומכוח שכחה זו חילל שבתות רבות במלאכות ואיסורי שבת רבים, השאלה היא האם עליו להביא קרבן או לא. על שאלה זו מתייחסת המשנה במסכת שבת וקובעת: "כָּל הַשּׁוֹכֵחַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת".

הסיבה לכך הוסברה על ידי רב נחמן בכך שקיימת סתירה בין פסוקים שונים, הסותרים לכאורה: האחד "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם"[1], שבו אנו רואים כי חיוב השמירה הוא אחד, שמירה אחת לכל השבתות, והשני הפסוק "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"[2] שבו נכתב ציווי שמירת שבת, בלשון רבים וממנו אנו מוצאים כי ניתן להחשיב את השבתות כשני שמירות נפרדות, ומכיוון שמדובר בסתירה לכאורה, יש להניח כי מדובר בחילוק בין אדם ששכח את עיקר השבת, שמכיוון שמדובר בשכחה אחת יש להחשיב את כל המלאכות כעבירה אחת, ובין אדם ששכח פרט אחר (שהיום שבת או שהמלאכה אסורה) שאז ניתן להחשיב כל מלאכה שנעשתה באחת מהשבתות כעבירה נפרדת.

שכח שהוא שבת[עריכה]

השאלה ההלכתית השנייה היא כאשר אדם שכח שהיום שבת, למרות שידע כי קיימת מצוות שבת וגם מה הם הלכותיה, ומכח שכחה זו עבר על מלאכות רבות במספר שבתות שבהן שכח כי היום שבת. נחלקו החכמים בהלכה זו: רבי אליעזר סובר תמיד "שבתות כגופין דמיין" ועל כל שבת חייב קרבן נפרד, רבן גמליאל סבר שחייב קרבן אחד על כולם, וחלוקים האמוראים מה היא דעת רבי עקיבא, האם הוא סבור ש"כגופין דמיין", או לא. במשנה כתוב " הַיּוֹדֵעַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת" ולא ברור מי הוא תנא זה שאמר משנה זו, רבי עקיבא, רבי אליעזר או רבן גמליאל (תלוי לפי שיטות שונות מי היא דעת כל ואחד מהם).

שגגת מלאכות[עריכה]

שאלה הלכתית נוספת היא כאשר נעשו מלאכות רבות בכמה שבתות, מתוך אי ידיעה שהמלאכות אסורות. במשנה כתוב "הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה", גם זו תלויה בשאלה האם "שבתות כגופין דמיין", ואז יהיה חייב על כל אב מלאכה ואב מלאכה בנפרד (כך היא דעת רבי אליעזר לכל הדיעות), או "לאו כגופין דמיין" ואז יהיה חייב על כל אב מלאכה רק פעם אחת (נחלקו רבה ורב חסדא מה היא דעת רבי עקיבא בזה).

הערות שוליים

  1. שמות לא טז.
  2. ויקרא יט ג.