שבת חזון

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

שבת חזון הוא כינוי לשבת שלפני תשעה באב והיא השבת האחרונה משבתות תלתא דפורענותא. מקור השם הוא מההפטרה שמפטירים בשבת: "חזון ישעיהו בן אמוץ" (ישעיה פרק א'). בנבואת ישעיהו מובעת תוכחה קשה על חטאי עם ישראל, לקח ומוסר לבני דורו שסרחו וחייבים להיטיב את דרכם.

מנהגי אבלות[edit]

הרמ"א פסק כי יש לנהוג מנהגי אבלות בשבת זו ואף ללבוש בגדי חול בשבת, אך כיום אין מי שנוהג כך.

אמנם, על אף שלהלכה אין נוהגים אבלות בשבת חזון, עושים בה מספר מנהגים המזכירים את פן האבלות שבה. בשבת חזון, קוראים תמיד בתורה את פרשת דברים, הכוללת אף היא נימה של תוכחה, ונוהגים לקרוא מספר פסוקים מהפרשה בניגון של מגילת איכה. כמו כן, נוהגים לקרוא את פסוקי ההפטרה בניגון של מגילת איכה, פרט לפסוקים המדברים על נחמה. בנוסף, את הפיוט לכה דודי בקבלת שבת נהוג לשיר במנגינת הקינה אלי ציון ועריה הנאמרת בתשעה באב.

בשבת חזון, מותר ללבוש בגדי שבת, לאכול בשר ולשתות יין.

מהות השבת[edit]

רבי הלל מפאריץ' הסביר כי השם שבת חזון היא מלשון מחזה משום שלדבריו בשבת זו "מראין לכל אחד ואחד את המקדש דלעתיד מרחוק". הרבי מבארדיטשוב הסביר עניין זה במשל על ילד שקיבל מלבוש יקר מאביו וקרעו, ולאחר שקיבל מלבוש חדש שוב קרעו. לאחר שתי הפעמים האב כבר לא נתן לו את המלבוש אלא רק הראה לו אותו מרחוק ואמר לו שרק אם ייטיב את דרכיו ייתן לו ללובשו. באותו האופן, לאחר שהרסנו את שני בתי המקדש, הקב"ה רק מראה לנו פעם בשנה במחזה את בית המקדש העתידי הצפוי להיות על מנת לעוררנו לחזור בתשובה ולהיות ראויים לו.

קישורים חיצוניים[edit]