שודא דדייני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


'''בדינו''' יש שלוש שיטות במפרשים {{מקור|(שתי השיטות הראשונות הן הידועות יותר)}}:
'''בדינו''' יש שלוש שיטות במפרשים {{מקור|(שתי השיטות הראשונות הן הידועות יותר)}}:
 
@ הרשב"ם {{מקור|(בבא בתרא לה.)}} והרמב"ם {{מקור|(זכייה ומתנה ה-ו)}} פירשו שהדיינים יפסקו ע"פ מה שנראה להם על פי ראיות קלושות. וזה בירור המציאות האמיתית.
א) הרשב"ם {{מקור|(בבא בתרא לה.)}} והרמב"ם {{מקור|(זכייה ומתנה ה-ו)}} פירשו שהדיינים יפסקו ע"פ מה שנראה להם על פי ראיות קלושות. וזה בירור המציאות האמיתית.
@ התוס' ביארו שהדיינים יפסקו מה שירצו (מעין הנהגה, שהמציאות עדיין לא ידועה) {{מקור|(בבא בתרא לה.)}}.
 
@ הירושלמי {{מקור|(כתובות י-ד בתחילתו)}} קורא לדין זה "שוחדא דדייני", וחידש קרבן העדה {{מקור|(שם)}} שלשיטת הירושלמי הבית דין יתנו למי שייתן להם שוחד, שמותר ליטול שוחד לצורך זה {{מקור|(אמנם הפני משה שם פירש שגם הירושלמי סובר כבבלי)}}.
ב) התוס' ביארו שהדיינים יפסקו מה שירצו (מעין הנהגה, שהמציאות עדיין לא ידועה) {{מקור|(בבא בתרא לה.)}}.
 
ג) הירושלמי {{מקור|(כתובות י-ד בתחילתו)}} קורא לדין זה "שוחדא דדייני", וחידש קרבן העדה {{מקור|(שם)}} שלשיטת הירושלמי הבית דין יתנו למי שייתן להם שוחד, שמותר ליטול שוחד לצורך זה {{מקור|(אמנם הפני משה שם פירש שגם הירושלמי סובר כבבלי)}}.


==חוזק==
==חוזק==
שורה 22: שורה 19:
<references />
<references />


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:משפט]]
[[קטגוריה:משפט]]
[[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:דיני ממונות]]

גרסה מ־18:55, 4 באוגוסט 2008

הגדרה

כשלא יכולה להיות שום אפשרות לברר את הספק, לא כעת ולא בעתיד, הדיינים מחליטים בעצמם למי לתת את הממון (הסוגיא בבבא בתרא לד:).

לדוגמא, שני שטרות היוצאין ביום אחד (לשמואל, והלכה כמותו. רב סובר שחולקין (בבא בתרא לד:)).נקרא גם שוחדא דדייני (בלשון הירושלמי[1]).

מקור וטעם

מקורו מסברא.

בדינו יש שלוש שיטות במפרשים (שתי השיטות הראשונות הן הידועות יותר):

  1. הרשב"ם (בבא בתרא לה.) והרמב"ם (זכייה ומתנה ה-ו) פירשו שהדיינים יפסקו ע"פ מה שנראה להם על פי ראיות קלושות. וזה בירור המציאות האמיתית.
  2. התוס' ביארו שהדיינים יפסקו מה שירצו (מעין הנהגה, שהמציאות עדיין לא ידועה) (בבא בתרא לה.).
  3. הירושלמי (כתובות י-ד בתחילתו) קורא לדין זה "שוחדא דדייני", וחידש קרבן העדה (שם) שלשיטת הירושלמי הבית דין יתנו למי שייתן להם שוחד, שמותר ליטול שוחד לצורך זה (אמנם הפני משה שם פירש שגם הירושלמי סובר כבבלי).

חוזק

כל ההכרעות עדיפות משודא דדייני ודינו לא נאמר בהן.


הערות שוליים

  1. דנו בפירושו לקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בדינו אות ג.