תבנית:הידעת?/א' אייר ה'תשס"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
בני ישראל הגיעו לאילים בראש [[חודש אייר]] {{מקור|ספר שמות, ט"ו, כ"ז }} שנאמר:"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם"
'''בני ישראל הגיעו לאילים בראש [[חודש אייר]] ב"א תמ"ח''' {{מקור|ספר שמות, ט"ו, כ"ז }} שנאמר:"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם"


לפי [[רבי אברהם אבן עזרא]] שדרש:"ולפי דעתי: כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד. והתעכבו באילים כמו עשרים יום. על כן אמר הכתוב: ויחנו שם על המים. על כן אמר בפסוק הבא אחריו, כי בחמשה עשר יום לחדש השני נסעו מאילים. והנה בט"ו ימים חנו בד' מקומות ואלה הם: מדבר סיני, ודפקה, ואלוש  ורפידים. כי תחלת החדש השלישי באו מדבר סיני. והזכיר התמרים להודיע כי המים מתוקים הפך מי מרה, כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים.
לפי [[רבי אברהם אבן עזרא]] שדרש:"ולפי דעתי: כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד. והתעכבו באילים כמו עשרים יום. על כן אמר הכתוב: ויחנו שם על המים. על כן אמר בפסוק הבא אחריו, כי בחמשה עשר יום לחדש השני נסעו מאילים. והנה בט"ו ימים חנו בד' מקומות ואלה הם: מדבר סיני, ודפקה, ואלוש  ורפידים. כי תחלת החדש השלישי באו מדבר סיני. והזכיר התמרים להודיע כי המים מתוקים הפך מי מרה, כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים.


רמז נוסף '''וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם''' - "וַיַּחֲנוּ" - סימן ליום מיוחד.  לפי שיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים.
רמז נוסף '''וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם''' - "וַיַּחֲנוּ" - סימן ליום מיוחד.  לפי שיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים.
'''המפקד הראשון של בני ישראל היה בא' אייר ב"א תמ"ט''' כפי שנאמר ב[[ספר במדבר]]: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"{{מקור|א',א'}} - בשנת  (2,449) ל[[בריאת העולם]]. [[רש"י]] מסביר את מטרת המפקד בד"ה '''וידבר ה' במדבר סיני באחד לחדש וגו'''' : " מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן. וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים.  כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. '''באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם'''.

גרסה מ־15:30, 5 בפברואר 2009

בני ישראל הגיעו לאילים בראש חודש אייר ב"א תמ"ח ספר שמות, ט"ו, כ"ז שנאמר:"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם"

לפי רבי אברהם אבן עזרא שדרש:"ולפי דעתי: כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד. והתעכבו באילים כמו עשרים יום. על כן אמר הכתוב: ויחנו שם על המים. על כן אמר בפסוק הבא אחריו, כי בחמשה עשר יום לחדש השני נסעו מאילים. והנה בט"ו ימים חנו בד' מקומות ואלה הם: מדבר סיני, ודפקה, ואלוש ורפידים. כי תחלת החדש השלישי באו מדבר סיני. והזכיר התמרים להודיע כי המים מתוקים הפך מי מרה, כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים.

רמז נוסף וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם - "וַיַּחֲנוּ" - סימן ליום מיוחד. לפי שיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים.

המפקד הראשון של בני ישראל היה בא' אייר ב"א תמ"ט כפי שנאמר בספר במדבר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"א',א' - בשנת (2,449) לבריאת העולם. רש"י מסביר את מטרת המפקד בד"ה וידבר ה' במדבר סיני באחד לחדש וגו' : " מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן. וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם.