תורה ומדע: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 430:

ואולם יש לציין שדוקא בדורות האחרונים כאשר המדע נהפך להיות מוכח עפ"י בדיקות ולא רק השערתי כפי שבעולם העתיק, דוקא עכשיו ניתן להביא ראיות מהמדע לתורה, משא"כ בימי הראשונים לא היתה שום הוכחה לומר שהיה בידי חז"ל מידע מדוייק יותר משאר של מדעני בני זמנם, כי עדיין לא היה דרך להוכיח שדוקא חז"ל צדקו יותר.

==ראיות מהתורה לשאלות מדעיות==

במקרים מסויימים הביאו גדולי ישראל ראיות מהתורה שבכתב או מהתורה שבע"פ לשאלות מדעיות-מציאותיות. דוגמא מעשית לזה (דהיינו משאלה שעדיין לא הוכרעה בזמננו באופן מוחלט מבחינה מדעית) היא השאלה האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, ויש בזה שתי שיטות:

הרב קוק (אוצרות הראיה כרך ב אות מה סוף קטע ח) והרבי מליובאוויטש (אמונה ומדע עמודים 137-103) הביאו ראיה מהגמרא שיש (על הפסוק אורו מרוז אורו יושביה, שהגמרא מבארת שהוא שם כוכב), ולעומתם הרב מרדכי אליהו (קול צופייך פרשת מקץ תשס"ו) דייק מהזוהר (ב"פתח אליהו") שדווקא בארץ יש אילנין ודשאין ובעלי חיים ובני אדם וכו', אבל בירח ובכוכבים - אין.

יש להעיר שבראיות מסוג זה יש לכאורה בעיה מהותית, שהרי כתב הרמב"ן בהקדמה למלחמת ה', שהראיות שבמפרשי תלמודנו אינן מוחלטות, בניגוד לתחומים מדעיים מסויימים. העולה מדבריו, שבעניינים תורניים אנו סומכים על ראיות שאינן מוחלטות, ודי לנו בכך שהרי התורה ניתנה לבני אדם ולא למלאכי השרת, וזהו רצונו של הקב"ה שכך נפסוק. אך ראיות מסוג זה לא יועילו כראיות מוחלטות לבירור המציאות.

ואכן ברור שאילו שאלות מדעיות אלו ייפתרו ויוכחו באופן מדעי מוחלט, בוודאי תימצא הדרך ליישב את הקושיות מדברי התורה או חז"ל שסותרים זאת לכאורה. וכפי שהמהר"ל פירש את הגמרא פסחים צד על כדוה"א - שלא כפשוטם, וכפי שאנו מבינים את הפסוקים על רקיע בין מים למים שלא כפשוטם.

ובאמת בזמן שחכמי המדע נחלקו האם הארץ עומדת או השמש, היו מחכמי ישראל (ביניהם בעל התניא ור' יונתן אייבשיץ) שיצאו בתקיפות להוכיח מהתורה שהארץ עומדת, וכתבו שהדעה החולקת סותרת את פסוקי התורה (קו התאריך הישראלי שער ב). ועינינו רואות שראיות מסוג זה אינן מועילות.

==האם מותר לבטל לימוד תורה כדי לעסוק במדע==

תורה ומדע: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט

חיפוש