תורכיה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

מתוך הויקיפדיה העברית: טורקיה (בכתיב ארכאי: תורכיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית היא מדינה במזרח התיכון. היא גובלת בדרום בים התיכון, בסוריה ובעיראק, במערב בים האגאי, בצפון-מערב ביוון ובבולגריה, בצפון בים השחור, בצפון-מזרח בגאורגיה ובמזרח בארמניה, באזרבייג'ן (דרך נחיצ'יבאן) ובאיראן. המשטר בטורקיה הוא משטר נשיאותי.

יהדות טורקיה[edit]

יהדות טורקיה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באזור הבלקן ובאזור המזרח התיכון, שני אזורים שטורקיה מהווה חלק מהם.שרידי בית כנסת מהמאה ה-4 לפנה"ס נמצאו בעיר סרדיס, בירתה של ממלכת לידיה הקדומה, מרמזים על כך שכבר בימי בית השני התיישבו יהודים באסיה הקטנהת. שמה של סרדיס היה "Sfard", וייתכן שגלות זו כבר רמוזה בספר עובדיה תחת השם "ספרד" שנאמר: "וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ, אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.

לאחר נטישת יהודי ספרד בגירוש ספרד פרסם הסולטאן באיזיט השני, הצהרה בה הוא מבקש ממושלי האימפריה "לא לסרב לכניסת יהודים או לגרום להם קשיים, אלא לקבל אותם בסבר פנים יפות". הסולטן העניק לפליטים רשות להתיישב בתחומי האימפריה והעניק להם אזרחות עות'מאנית. יהודי ספרד נענו להצעה, והתיישבו באיסטנבול, איזמיר ואדנה. המתיישבים הקימו את בית הכנסת הראשון בטורקיה- "עץ חיים" שהוקם בעיר בורסה.

יהודי טורקיה חיו בסובלנות תחת השלטון העות'מאני, אשר החיל את שיטת ה"מילט" על עדות המיעוטים ברחבי האימפריה. השיטה דגלה באוטונומיה פנימית ודתית לכל עדה דתית. כחלק מהשיטה, מנוה "החכם באשי" למנהיג העדה ולו היו סמכויות מלאות כלפי בני העדה. על היהודים לא חלו הגבלות על חייהם או עיסוקם, חוץ מתשלום "מס הגולגולת", לבוש חיצוני, רכיבה על סוסים ומניעת השתתפות בשירות צבאי שחל על כל אלה שאינם בני דת האסלאם. בין משפחות יהודי טורקיה המרכזיות ניתן למצוא את משפחות גמליאל, בכר, אברבנאל, בן בשט (בן בסט), ביצ'צ'ו, קונפי, ועוד. רוב יהדות טורקיה היגרה מהמדינה - רובם עלו לארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-20 וחלקם היגרו למדינות אירופה וצפון אמריקה. מכיוון שטורקיה היא מדינה גדולה יחסית, ליהודים בערים שונות בטורקיה היו מנהגים שונים במקצת; כך, לדוגמה, יהודי העיר אורפה מכונים אורפלים והם מהווים עדה נפרדת, על אף היותם חלק מיהדות טורקיה, דוגמה נוספת היא הנאש דידן שחיו באזור בשקאלה במזרח טורקיה קרוב לגבול האיראני, אלו הם דוברי ארמית חדשה.

רבנים מרכזיים[edit]

בין הרבנים המרכזיים ניתן למנות את הרב יוסף אשכנזי, הרב חיים בזרנו והרב ניסים עובדיה. בנוסף להם כיהנו הרבנים הבאים בתואר חכם באשי וכרבנים הראשיים לטורקיה:

  • הרב דוד אסאו
  • הרב חיים בז'רנו
  • הרב משה הלוי
  • הרב שבתי הלוי
  • הרב חיים יצחק שאקי
  • הרב יצחק חליבה
  • הרב רפאל סבאן
  • הרב חיים פלאג'י

בעת החדשה[edit]

עם הקמת של מדינת ישראל, וגם לפניה, עלו רובם של יהודי טורקיה לארץ ישראל. בסך הכול עלו לישראל כ-55,500 יהודים. כיום יש בטורקיה כ-17,400 יהודים. עם עלייתו של רג'יפ ארדואן והפיכת המדינה לאסלאמית, החלה עלייה בהרגשת האנטישמיות במדינה. כיום בטורקיה קיימות דרישות ביטחון גבוהות בכניסה לבתי כנסת, משרדי הרבנות ובניני הקהילה - תופעה שהחמירה לאחר שני הפיגועים בבית הכנסת "נווה שלום" שבאיסטנבול. מחשש לביטחונם, אין יהודי טורקיה נוהגים לשוחח בשפתם הלדינו, ורק זקני הקהילה עדיין שומרים על השפה.