תחכמוני: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תחכמוני''' היה מראשי הגיבורים של [[דוד המלך]] ולפי המסורת גם ראש ה[[סנהדרין]]. השילוב של אִישׁ חַיִל עם תלמיד חכם - לומד תורה מובהק עשתה אותו לדמות מופת. בשמו קרויים היום בתי ספר ב[[חינוך הממלכתי דתי]] (ראה [[בית ספר תחכמוני]]). | '''תחכמוני''' היה מראשי הגיבורים של [[דוד המלך]] ולפי המסורת גם ראש ה[[סנהדרין]]. השילוב של אִישׁ חַיִל עם תלמיד חכם - לומד תורה מובהק עשתה אותו לדמות מופת. בשמו קרויים היום בתי ספר ב[[חינוך ממלכתי דתי|חינוך הממלכתי דתי]] (ראה [[בית ספר תחכמוני]]). | ||
ברשימת הגיבורים אשר ל[[דוד המלך]] ב[[ספר שמואל ב']] כתוב: "אלה שמות הגיבורים, אשר לדויד: יושב בשבת "תחכמוני" ראש השלישי, הוא עדינו העצני על-שמונה מאות חלל, בפעם אחת." (כ"ג,ח') | ברשימת הגיבורים אשר ל[[דוד המלך]] ב[[ספר שמואל ב']] כתוב: "אלה שמות הגיבורים, אשר לדויד: יושב בשבת "תחכמוני" ראש השלישי, הוא עדינו העצני על-שמונה מאות חלל, בפעם אחת." (כ"ג,ח') | ||
ב[[תלמוד הבבלי]] | ב[[תלמוד הבבלי]] ([[מסכת מועד קטן]] טז,ב), מובאת דעה שונה, לפיה תחכמוני הוא דוד המלך. וכך כתוב: "אלה שמות הגבורים אשר לדוד יושב בַּשֳּבֳת וגו'". א"ר(אמר רבי) אַבָּהוּ ה"ק ( הכי קאמר שפרושו "כך אמר") : | ||
"ואלה שמות גבורותיו של דוד: "יושב בַּשֳּבֳת" - בשעה שהיה יושב בישיבה לא היה יושב על גבי כרים וכסתות (כמו שנוהג אדם חשוב), אלא על גבי קרקע ( כאחד התלמידים). דכל כמה דהוה רביה עירא היאירי קיים הוה מתני להו לרבנן על גבי כרים וכסתות ( שכל הזמן שהיה רבו של דוד "עירא היאירי" קיים, היה עירא מלמד להם לתלמידים כשהוא יושב על גבי כרים וכסתות) כי נח נפשיה הוה מתני דוד לרבנן והוה יתיב ( כאשר נחה נפשו -נפטר עירא, היה דוד מלמד לחכמין והיה יושב ) על גבי קרקע. אמרו ליה ליתיב מר אכרים וכסתות לא קביל עליה ( אמרו לו: ישב אדוני על כרים וכסתות ולא קבל עליו, מחמת ענוה, שלא להראות עצמו כרבם של ישראל. '''תחכמוני''' - אמר רב אמר לו הקב"ה הואיל והשפלת עצמך - תהא כמוני: שאני גוזר גזרה ואתה (בצדקתך) מבטלה. ראש השלישים - תהא ראש לשלשת אבות (שדוד נמנה בתפילה כאחד משלושת האבות. הוא "עדינו העצני" (מרמז:) כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת כתולעת)ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ ("העצני" ומתחזק). (ומה נאמר) על שמונה מאות חלל בפעם אחת שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת . | "ואלה שמות גבורותיו של דוד: "יושב בַּשֳּבֳת" - בשעה שהיה יושב בישיבה לא היה יושב על גבי כרים וכסתות (כמו שנוהג אדם חשוב), אלא על גבי קרקע ( כאחד התלמידים). דכל כמה דהוה רביה עירא היאירי קיים הוה מתני להו לרבנן על גבי כרים וכסתות ( שכל הזמן שהיה רבו של דוד "עירא היאירי" קיים, היה עירא מלמד להם לתלמידים כשהוא יושב על גבי כרים וכסתות) כי נח נפשיה הוה מתני דוד לרבנן והוה יתיב ( כאשר נחה נפשו -נפטר עירא, היה דוד מלמד לחכמין והיה יושב ) על גבי קרקע. אמרו ליה ליתיב מר אכרים וכסתות לא קביל עליה ( אמרו לו: ישב אדוני על כרים וכסתות ולא קבל עליו, מחמת ענוה, שלא להראות עצמו כרבם של ישראל. '''תחכמוני''' - אמר רב אמר לו הקב"ה הואיל והשפלת עצמך - תהא כמוני: שאני גוזר גזרה ואתה (בצדקתך) מבטלה. ראש השלישים - תהא ראש לשלשת אבות (שדוד נמנה בתפילה כאחד משלושת האבות. הוא "עדינו העצני" (מרמז:) כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת כתולעת)ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ ("העצני" ומתחזק). (ומה נאמר) על שמונה מאות חלל בפעם אחת שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת". (דף ט"ז, עמ' ב) <ref>הביאורים מובאים מפרוש [[עדין שטיינזלץ]] למסכת</ref>. | ||
==מראשי הגיבורים== | ==מראשי הגיבורים== | ||
גרסה אחרונה מ־00:15, 1 בנובמבר 2010
|
|
תחכמוני היה מראשי הגיבורים של דוד המלך ולפי המסורת גם ראש הסנהדרין. השילוב של אִישׁ חַיִל עם תלמיד חכם - לומד תורה מובהק עשתה אותו לדמות מופת. בשמו קרויים היום בתי ספר בחינוך הממלכתי דתי (ראה בית ספר תחכמוני).
ברשימת הגיבורים אשר לדוד המלך בספר שמואל ב' כתוב: "אלה שמות הגיבורים, אשר לדויד: יושב בשבת "תחכמוני" ראש השלישי, הוא עדינו העצני על-שמונה מאות חלל, בפעם אחת." (כ"ג,ח')
בתלמוד הבבלי (מסכת מועד קטן טז,ב), מובאת דעה שונה, לפיה תחכמוני הוא דוד המלך. וכך כתוב: "אלה שמות הגבורים אשר לדוד יושב בַּשֳּבֳת וגו'". א"ר(אמר רבי) אַבָּהוּ ה"ק ( הכי קאמר שפרושו "כך אמר") :
"ואלה שמות גבורותיו של דוד: "יושב בַּשֳּבֳת" - בשעה שהיה יושב בישיבה לא היה יושב על גבי כרים וכסתות (כמו שנוהג אדם חשוב), אלא על גבי קרקע ( כאחד התלמידים). דכל כמה דהוה רביה עירא היאירי קיים הוה מתני להו לרבנן על גבי כרים וכסתות ( שכל הזמן שהיה רבו של דוד "עירא היאירי" קיים, היה עירא מלמד להם לתלמידים כשהוא יושב על גבי כרים וכסתות) כי נח נפשיה הוה מתני דוד לרבנן והוה יתיב ( כאשר נחה נפשו -נפטר עירא, היה דוד מלמד לחכמין והיה יושב ) על גבי קרקע. אמרו ליה ליתיב מר אכרים וכסתות לא קביל עליה ( אמרו לו: ישב אדוני על כרים וכסתות ולא קבל עליו, מחמת ענוה, שלא להראות עצמו כרבם של ישראל. תחכמוני - אמר רב אמר לו הקב"ה הואיל והשפלת עצמך - תהא כמוני: שאני גוזר גזרה ואתה (בצדקתך) מבטלה. ראש השלישים - תהא ראש לשלשת אבות (שדוד נמנה בתפילה כאחד משלושת האבות. הוא "עדינו העצני" (מרמז:) כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת כתולעת)ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ ("העצני" ומתחזק). (ומה נאמר) על שמונה מאות חלל בפעם אחת שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת". (דף ט"ז, עמ' ב) [1].
מראשי הגיבורים[עריכה]
הרד"ק סבור כי "תחכמוני " בדומה ל"עדינו העצני" הינם מראשי הגיבורים של דוד המלך , וכינויו בא להעיד על חכמתו, שנוספה על גבורתו, "והיה יושב בשבת סנהדרין... והיה ראש להם". אף "תחכמוני" ו"בן חכמוני" עניין אחד הם: בן חכמה.
- ↑ הביאורים מובאים מפרוש עדין שטיינזלץ למסכת