תל אביב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
* '''איחוד שיבת ציון''' ברחוב בן יהודה - נוסד על ידי יוצאי גרמניה בשנת 1938. בית הכנסת מהווה דגם לבתי כנסת בארץ בהיותו מרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב הישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בעניני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית <ref> ראובן גפני[http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]</ref> במסגרת בית הכנסת התקיימה פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת תנועת נוער, בימי חול, בשבתות ובמועדי ישראל. הוא מהווה מרכז לעריכת שמחות. ובזמנו אפילו פעלה בו [[חברא קדישא]] מקומית. | * '''איחוד שיבת ציון''' ברחוב בן יהודה - נוסד על ידי יוצאי גרמניה בשנת 1938. בית הכנסת מהווה דגם לבתי כנסת בארץ בהיותו מרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב הישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בעניני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית <ref> ראובן גפני[http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]</ref> במסגרת בית הכנסת התקיימה פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת תנועת נוער, בימי חול, בשבתות ובמועדי ישראל. הוא מהווה מרכז לעריכת שמחות. ובזמנו אפילו פעלה בו [[חברא קדישא]] מקומית. | ||
* ''' בית הכנסת היפואי לעולי לוב''' - העתיק ביותר בעיר, הוקם בשנת 1740, ליד [[נמל יפו]]. הוא נפתח מחדש אחרי מלחמת העצמאות. בית הכנסת נכלל בח'אן היהודי הראשון (והיחיד) שנוסד ביפו, במחצית הראשונה של המאה הי"ח, לאחר שנסגר, היה בו מפעל לסבון שפעל בו עד לשנת 1948. היום כמעט ולא מתקיים בו מניין ונערכות בו מצוות וחופות, בסגנון "מקומי" ובמיקום אינטימי. בסמוך ל[[מקווה]] בן מאתיים ושבעים השנים, שלצידו מודלקים מפעם לפעם נרות נשמה וזיכרון מגוונים, לעילוי נשמות הצדיקים וקהילת יהודי לוב באשר היא<ref>.[http://www.hagabay.net/index.php?option=com_content&view=article&id=109:2008-12-24-01-16-45&catid=9:2008-12-24-01-01-47&directory=20 תמונה יפואית]</ref> | * ''' בית הכנסת היפואי לעולי לוב''' - העתיק ביותר בעיר, הוקם בשנת 1740, ליד [[נמל יפו]]. הוא נפתח מחדש אחרי מלחמת העצמאות. בית הכנסת נכלל בח'אן היהודי הראשון (והיחיד) שנוסד ביפו, במחצית הראשונה של המאה הי"ח, לאחר שנסגר, היה בו מפעל לסבון שפעל בו עד לשנת 1948. היום כמעט ולא מתקיים בו מניין ונערכות בו מצוות וחופות, בסגנון "מקומי" ובמיקום אינטימי. בסמוך ל[[מקווה]] בן מאתיים ושבעים השנים, שלצידו מודלקים מפעם לפעם נרות נשמה וזיכרון מגוונים, לעילוי נשמות הצדיקים וקהילת יהודי לוב באשר היא<ref>.[http://www.hagabay.net/index.php?option=com_content&view=article&id=109:2008-12-24-01-16-45&catid=9:2008-12-24-01-01-47&directory=20 תמונה יפואית]</ref> | ||
* '''בית כנסת רבי מאיר בעל הנס של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת 1936 ליד [[נמל תל אביב]] על ידי הסבלים ופועלי הנמל הסלוניקאים שהתגוררו בדירות קטנות ששכרו באזור הנמל. על קירות בית הכנסת ניתן למצוא לוח הזיכרון הראשון, המנציח את דמותם של עשרת יוצאי יוון מייסדי בית הכנסת . כיום מתפללים בבית הכנסת בנוסח ספרדי-ירושלמי מעורב. במקום משמשים כיום בין השאר שני ספרי תורה עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם פרוכת יפהפיה ונושנה בצבעי תכלת וזהב. | * '''בית כנסת רבי מאיר בעל הנס של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת 1936 ליד [[נמל תל אביב]] על ידי הסבלים ופועלי הנמל הסלוניקאים שהתגוררו בדירות קטנות ששכרו באזור הנמל. על קירות בית הכנסת ניתן למצוא לוח הזיכרון הראשון, המנציח את דמותם של עשרת יוצאי יוון מייסדי בית הכנסת . כיום מתפללים בבית הכנסת בנוסח ספרדי-ירושלמי מעורב. במקום משמשים כיום בין השאר שני ספרי תורה עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם פרוכת יפהפיה ונושנה בצבעי תכלת וזהב. <ref>ראובן גפני, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3 אנו בונים פה נמל (וגם בית כנסת)]</ref> | ||
המועצה הדתית מפרסמת רשימת בתי כנסת [http://www.rabanut.co.il/show_item.asp?levelId=60159 ברשימה כ-300 בתי כנסת] | המועצה הדתית מפרסמת רשימת בתי כנסת [http://www.rabanut.co.il/show_item.asp?levelId=60159 ברשימה כ-300 בתי כנסת] | ||