תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←מקור) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
במסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים כא ג|מסכתות-קטנות-סופרים|כא|ג}} מובא: {{ציטוטון|אין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח}}. ב[[ירושלמי]] {{הערה| ריש פרק ערבי פסחים}} ישנם שתי גרסאות בדבר, לפי גירסא אחת הבכורות מתענים, בעוד שלפי גירסא שניה אין הם מתענים. | במסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים כא ג|מסכתות-קטנות-סופרים|כא|ג}} מובא: {{ציטוטון|אין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח}}. ב[[ירושלמי]] {{הערה| ריש פרק ערבי פסחים}} ישנם שתי גרסאות בדבר, לפי גירסא אחת הבכורות מתענים, בעוד שלפי גירסא שניה אין הם מתענים. | ||
רוב הראשונים | רוב הראשונים (ה[[רמב"ן]] ה[[ר"ן]] ועוד) גרסו בירושלמי שיש לצום, אך ה[[ראבי"ה]] כתב שאין לצום וכן פסק ה[[גר"א]]. ה[[מרדכי]] הביא את שיטת רבי יחיאל הסובר שמנהג הבכורים להתענות הוא רק בלחם ומיני מזונות, אבל מותר להם לאכול מיני תרגימא כגון בשר, דגים או פירות וירקות. להלכה, ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תע א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תע|א}} פסק שהמנהג לצום כשיטת רוב הראשונים, והמשנ"ב {{הערה| שם ס"ק ב}} פסק שבשעת הצורך ניתן להקל כר' יחיאל. | ||
==טעם התענית== | ==טעם התענית== | ||
הטור {{#makor-new:אורח חיים תע|טור-אורח-חיים|תע|null}} כתב שטעם התענית הוא {{ציטוטון|זכר לנס שניצולו ממכת בכורות}} בה נהרגו בכורי מצרים, בעוד לבכורי ישראל לא ארע דבר. [[הרב צבי פסח פרנק]] בספרו מקראי קודש {{הערה| פסח ח"ב, סימן כב}} הקשה, שלפי טעם זה לא מובן מדוע קבעו דווקא תענית בתור זכר לנס, ולא סעודה ושמחה כמו שתיקנו חז"ל בפורים? | הטור {{#makor-new:אורח חיים תע|טור-אורח-חיים|תע|null}} כתב שטעם התענית הוא {{ציטוטון|זכר לנס שניצולו ממכת בכורות}} בה נהרגו בכורי מצרים, בעוד לבכורי ישראל לא ארע דבר. [[הרב צבי פסח פרנק]] בספרו מקראי קודש {{הערה| פסח ח"ב, סימן כב}} הקשה, שלפי טעם זה לא מובן מדוע קבעו דווקא תענית בתור זכר לנס, ולא סעודה ושמחה כמו שתיקנו חז"ל בפורים? | ||