תפוסת הבית (ירושה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''בערך זה''' נדון בגדרי בעלות היורשים על הנכסים קודם שחלקו. בהעברת הבעלות מהמוריש ליורש ע"ע [[ירושה]]. | '''בערך זה''' נדון בגדרי בעלות היורשים על הנכסים קודם שחלקו. בהעברת הבעלות מהמוריש ליורש ע"ע [[ירושה]]. | ||
'''לדוגמא''', אחים שירשו שדה בשותפות {{מקור|מעין מקרה זה בקידושין יז:}}. | '''לדוגמא''', אחים שירשו שדה בשותפות {{מקור|(מעין מקרה זה בקידושין יז:)}}. | ||
'''דינים דומים''': יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד {{מקור|ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים}}<ref>בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".</ref>: | '''דינים דומים''': יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד {{מקור|(ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים)}}<ref>בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".</ref>: | ||
@ שותפין<ref>ע"ע [[שותפין]].</ref>. | @ שותפין<ref>ע"ע [[שותפין]].</ref>. | ||
@ תפוסת הבית (ירושה), ובזה נדון בערך זה. | @ תפוסת הבית (ירושה), ובזה נדון בערך זה. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במהותה''' חקרו ראשי הישיבות, ויש בזה שלוש דעות {{מקור|חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד עב, קמד (ובשיעורים ח"ב עמוד קצא) חקר בין שלושת הצדדים. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר}}: | '''במהותה''' חקרו ראשי הישיבות, ויש בזה שלוש דעות {{מקור|(חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד עב, קמד (ובשיעורים ח"ב עמוד קצא) חקר בין שלושת הצדדים. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר)}}: | ||
@ זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס) {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם}}. | @ זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס) {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם)}}. | ||
@ כל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס {{מקור|אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא, גרנ"ט קצב בדעת התוס', דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא (ד"ה אולם) בדעת התוס', קהילות יעקב גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י. וגר"ח הלכות בכורות (היחיד) הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים על חלק}}. | @ כל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס {{מקור|(אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא, גרנ"ט קצב בדעת התוס', דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא (ד"ה אולם) בדעת התוס', קהילות יעקב גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י. וגר"ח הלכות בכורות (היחיד) הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים על חלק)}}. | ||
@ הנכסים עדיין שייכים למת עד שיחלקו<ref>בשאלה האם יש קניין למת דנו בערך [[בעלות#אנשים]] ד"ה מת.</ref>.ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהיורשים רוצה להסתלק מהירושה: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר היורשים שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר היורשים את חלקו {{מקור|אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור|}}. | @ הנכסים עדיין שייכים למת עד שיחלקו<ref>בשאלה האם יש קניין למת דנו בערך [[בעלות#אנשים]] ד"ה מת.</ref>.ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהיורשים רוצה להסתלק מהירושה: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר היורשים שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר היורשים את חלקו {{מקור|(אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה)}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור|}}. | ||
'''וכל החקירה הזו''' שייכת רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - כאשר יחלקו בעתיד יתברר למפרע מה היה חלקו של כל אחד, וא"כ פשוט שכל אחד בעלים רק על חלק מהנכס (כצד ב לעיל) {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו}}. | '''וכל החקירה הזו''' שייכת רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - כאשר יחלקו בעתיד יתברר למפרע מה היה חלקו של כל אחד, וא"כ פשוט שכל אחד בעלים רק על חלק מהנכס (כצד ב לעיל) {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו)}}. | ||
==דינים דומים== | ==דינים דומים== | ||
'''כאמור'''<ref>לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים. </ref>, גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין תפוסת הבית לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שלוש דעות {{מקור|יש להעיר שהחילוקים דלקמן הם רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - פשוט שאין חילוק בין שותפין לתפוסת הבית, שהרי בשניהם כאשר חולקים החלוקה מבררת למפרע מה היה חלקו של כל אחד (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו)}}: | '''כאמור'''<ref>לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים. </ref>, גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין תפוסת הבית לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שלוש דעות {{מקור|(יש להעיר שהחילוקים דלקמן הם רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - פשוט שאין חילוק בין שותפין לתפוסת הבית, שהרי בשניהם כאשר חולקים החלוקה מבררת למפרע מה היה חלקו של כל אחד (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו))}}: | ||
@ אבן האזל {{מקור|שכנים ב-י סוף ד"ה איברא}} לא חילק ביניהם וכתב שבין בשותפין ובין בתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק. | @ אבן האזל {{מקור|(שכנים ב-י סוף ד"ה איברא)}} לא חילק ביניהם וכתב שבין בשותפין ובין בתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק. | ||
@ הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא תד וביצה לט, וכן גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם}} חילק שבשותפות כל אחד בעלים רק על חלק ובירושה היא בעלות כוללת, והוכיח {{מקור|בבבא בתרא שם}} שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקות בדין מעשר בהמה. ואת טעם החילוק ביאר הגרמ"א עמיאל {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא ד"ה וההבדל}} שבירושה הסיבה שהוא יורש - שהוא בנו של המת - לא התקטנה ע"י שאר האחים, אולם בשותפות, הסיבה שהוא קונה - שהמקנה הקנה לו ושעשה מעשה קניין - התקטנה ע"י שאר הקונים, שהרי המקנה הקנה לשניים, ושניים יחד עשו את מעשה הקניין. | @ הקובץ שיעורים {{מקור|(בבא בתרא תד וביצה לט, וכן גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם)}} חילק שבשותפות כל אחד בעלים רק על חלק ובירושה היא בעלות כוללת, והוכיח {{מקור|(בבבא בתרא שם)}} שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקות בדין מעשר בהמה. ואת טעם החילוק ביאר הגרמ"א עמיאל {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא ד"ה וההבדל)}} שבירושה הסיבה שהוא יורש - שהוא בנו של המת - לא התקטנה ע"י שאר האחים, אולם בשותפות, הסיבה שהוא קונה - שהמקנה הקנה לו ושעשה מעשה קניין - התקטנה ע"י שאר הקונים, שהרי המקנה הקנה לשניים, ושניים יחד עשו את מעשה הקניין. | ||
@ הקהילות יעקב {{מקור|גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י}} חילק להיפך, שבתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק, ובירושה כולם שותפים בכל משהו (אפשר להבין שכוונתו שכל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, ואפשר להבין שהיא בעלות כוללת). ומעין זה כתב הגר"ח {{מקור|הלכות בכורות (היחיד)}} שבשותפין היא בעלות כוללת, ובתפוסת הבית הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים רק על חלק. | @ הקהילות יעקב {{מקור|(גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י)}} חילק להיפך, שבתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק, ובירושה כולם שותפים בכל משהו (אפשר להבין שכוונתו שכל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, ואפשר להבין שהיא בעלות כוללת). ומעין זה כתב הגר"ח {{מקור|(הלכות בכורות (היחיד))}} שבשותפין היא בעלות כוללת, ובתפוסת הבית הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים רק על חלק. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־16:12, 8 במרץ 2009
|
|
הגדרה
יורשים שעדיין לא חילקו את הנכסים ביניהם.
בערך זה נדון בגדרי בעלות היורשים על הנכסים קודם שחלקו. בהעברת הבעלות מהמוריש ליורש ע"ע ירושה.
לדוגמא, אחים שירשו שדה בשותפות (מעין מקרה זה בקידושין יז:).
דינים דומים: יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד (ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים)[1]:
מקור וטעם
במהותה חקרו ראשי הישיבות, ויש בזה שלוש דעות (חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד עב, קמד (ובשיעורים ח"ב עמוד קצא) חקר בין שלושת הצדדים. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר):
- זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס) (קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם).
- כל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס (אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא, גרנ"ט קצב בדעת התוס', דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא (ד"ה אולם) בדעת התוס', קהילות יעקב גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י. וגר"ח הלכות בכורות (היחיד) הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים על חלק).
- הנכסים עדיין שייכים למת עד שיחלקו[5].ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהיורשים רוצה להסתלק מהירושה: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר היורשים שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר היורשים את חלקו (אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה)[6].
וכל החקירה הזו שייכת רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - כאשר יחלקו בעתיד יתברר למפרע מה היה חלקו של כל אחד, וא"כ פשוט שכל אחד בעלים רק על חלק מהנכס (כצד ב לעיל) (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו).
דינים דומים
כאמור[7], גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין תפוסת הבית לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שלוש דעות (יש להעיר שהחילוקים דלקמן הם רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - פשוט שאין חילוק בין שותפין לתפוסת הבית, שהרי בשניהם כאשר חולקים החלוקה מבררת למפרע מה היה חלקו של כל אחד (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו)):
- אבן האזל (שכנים ב-י סוף ד"ה איברא) לא חילק ביניהם וכתב שבין בשותפין ובין בתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק.
- הקובץ שיעורים (בבא בתרא תד וביצה לט, וכן גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם) חילק שבשותפות כל אחד בעלים רק על חלק ובירושה היא בעלות כוללת, והוכיח (בבבא בתרא שם) שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקות בדין מעשר בהמה. ואת טעם החילוק ביאר הגרמ"א עמיאל (דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא ד"ה וההבדל) שבירושה הסיבה שהוא יורש - שהוא בנו של המת - לא התקטנה ע"י שאר האחים, אולם בשותפות, הסיבה שהוא קונה - שהמקנה הקנה לו ושעשה מעשה קניין - התקטנה ע"י שאר הקונים, שהרי המקנה הקנה לשניים, ושניים יחד עשו את מעשה הקניין.
- הקהילות יעקב (גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י) חילק להיפך, שבתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק, ובירושה כולם שותפים בכל משהו (אפשר להבין שכוונתו שכל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, ואפשר להבין שהיא בעלות כוללת). ומעין זה כתב הגר"ח (הלכות בכורות (היחיד)) שבשותפין היא בעלות כוללת, ובתפוסת הבית הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים רק על חלק.
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".
- ↑ ע"ע שותפין.
- ↑ ע"ע קניין ציבורי.
- ↑ ע"ע חצי עבד וחצי בן חורין.
- ↑ בשאלה האם יש קניין למת דנו בערך בעלות#אנשים ד"ה מת.
- ↑ הארכנו בדעתו בערך דעת לקניין#מקור_וטעם ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.
- ↑ לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים.