Difference between revisions of "תפילין"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
m (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
Line 24: Line 24:
 
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
 
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
 
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
 
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
 +
 +
==תפילין בתרבות==
 +
 +
המשוררת יונה וולך כתבה שיר המתאר שימוש ברצועות התפילין באקט המיני.
 +
 +
'''תפילין/ יונה וולך'''
 +
 +
תבוא אליי
 +
 +
אל תיתן לי לעשות כלום
 +
 +
אתה תעשה בשבילי
 +
 +
כל דבר תעשה בשבילי
 +
 +
כל דבר שרק אתחיל לעשות
 +
 +
תעשה אתה במקומי
 +
 +
אני אניח תפילין
 +
 +
אתפלל
 +
 +
הנח אתה גם את התפילין עבורי
 +
 +
כרוך אותם על ידיי
 +
 +
שחק אותם בי
 +
 +
העבר אותם מעדנות על גופי
 +
 +
חכך אותם בי היטב
 +
 +
בכל מקום גרה אותי
 +
 +
עלף אותי בתחושות
 +
 +
העבר אותם על הדגדגן שלי
 +
 +
קשור בהם את מותניי
 +
 +
כדי שאגמור מהר
 +
 +
שחק אותם בי
 +
 +
קשור את ידי ורגליי
 +
 +
עשה בי מעשים
 +
 +
למרות רצוני
 +
 +
הפוך אותי על בטני
 +
 +
ושים את התפילין בפי רסן מושכות
 +
 +
רכב עליי אני סוסה
 +
 +
משוך את ראשי לאחור
 +
 +
עד שאצווח מכאב
 +
 +
ואתה מעונג
 +
 +
אחר כך אני אעביר אותם על גופך
 +
 +
בכוונה שאינה מוסתרת בפנים
 +
 +
הו עד מה תהיינה אכזריות פני
 +
 +
אעביר אותם לאט על גופך
 +
 +
לאט לאט לאט
 +
 +
סביב צווארך אעביר אותם
 +
 +
אסובב אותם כמה פעמים סביב צווארך, מצד אחד
 +
 +
ומהצד השני אקשור אותם למשהו יציב
 +
 +
במיוחד כבד מאוד אולי מסתובב
 +
 +
אמשוך ואמשוך
 +
 +
עד שתצא נשמתך
 +
 +
עד שאחנוק אותך
 +
 +
לגמרי בתפילין
 +
 +
המתמשכים לאורך הבמה
 +
 +
ובין הקהל המוכה תדהמה.
 +
 +
 +
בעקבות פרסום השיר בעיתון הספרות "עיתון 77" ניתקה המשוררת זלדה, שהיתה חרדית, את קשריה החבריים עם וולך.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

Revision as of 18:31, 11 April 2009

הגדרה

מצווה לקשור תפילין על היד ולהניחם על הראש (הסוגיא במנחות לו.).

מקור וטעם

מקור המצווה מהפסוק "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (דברים ו-ח).

במהות המצווה דנו האם המצווה היא להניחן (פעולה), או שיהיו מונחים עליו (תוצאה). הברכת אברהם כתב שהמצווה בתוצאה (סוכה ליקוטים עמוד ערב אות י), והרוגאצ'ובר חידש שיש חילוק בין התפילין: בשל ראש המצווה בתוצאה ובשל יד בפעולה (מפענח צפונות יב-טו-ג).בזמן המצווה נחלקו האחרונים לשלוש דעות (מנחת אשר שמות כד-א,ב):

  1. מצווה שיניחן כל היום.
  2. אפילו לשעה מועטת.
  3. שישתדל להניחן ככל שבידו (דעת המנחת אשר עצמו שם).

זמני המצווה

מצוות תפילין מוגדרת כמצוות עשה שהזמן גרמא (קידושין לג:-לד.) שנשים פטורות ממנה בשל כך. התוספות שם מסביר שלכאורה זה משום ש"לילה לאו זמן תפילין", אך ההלכה היא ש"לילה זמן תפילין הוא והלכה ואין מורין כן". אלא שבשבת ומועד פטורים מתפילין משום שנקראו "אות", ובשבת ויו"ט יש כבר ממילא "אות". לגבי חוה"מ נחלקו המנהגים אם להניחן, והמנהג הרווח בארץ ישראל הוא שלא להניח תפילין בחול המועד.

פרטי הדין

בהיסח הדעת בתפילין חקרו האם הוא איסור, או שרק אינו מקיים את מצוות תפילין (משיב דבר ו).

רצועות תפילין - כתב הצפנת פענח שאינן חלק מהתפילין אלא דין נפרד (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה רצועות של תפילין (אות מ)).

דל"ת של תפילין, חקר הגרי"ז האם היא אות גמורה של שם ה' ברצועה, או שהיא רק סימן לצורת הקשר (אך לא צריך את שם ה' ברצועות) (גרי"ז תפילין ג-טז ד"ה והנה ז"ל (הראשון) וד"ה והנה בפירש"י: רש"י - אות, רמב"ם - רק צורת הקשר).

תפילין בתרבות

המשוררת יונה וולך כתבה שיר המתאר שימוש ברצועות התפילין באקט המיני.

תפילין/ יונה וולך

תבוא אליי

אל תיתן לי לעשות כלום

אתה תעשה בשבילי

כל דבר תעשה בשבילי

כל דבר שרק אתחיל לעשות

תעשה אתה במקומי

אני אניח תפילין

אתפלל

הנח אתה גם את התפילין עבורי

כרוך אותם על ידיי

שחק אותם בי

העבר אותם מעדנות על גופי

חכך אותם בי היטב

בכל מקום גרה אותי

עלף אותי בתחושות

העבר אותם על הדגדגן שלי

קשור בהם את מותניי

כדי שאגמור מהר

שחק אותם בי

קשור את ידי ורגליי

עשה בי מעשים

למרות רצוני

הפוך אותי על בטני

ושים את התפילין בפי רסן מושכות

רכב עליי אני סוסה

משוך את ראשי לאחור

עד שאצווח מכאב

ואתה מעונג

אחר כך אני אעביר אותם על גופך

בכוונה שאינה מוסתרת בפנים

הו עד מה תהיינה אכזריות פני

אעביר אותם לאט על גופך

לאט לאט לאט

סביב צווארך אעביר אותם

אסובב אותם כמה פעמים סביב צווארך, מצד אחד

ומהצד השני אקשור אותם למשהו יציב

במיוחד כבד מאוד אולי מסתובב

אמשוך ואמשוך

עד שתצא נשמתך

עד שאחנוק אותך

לגמרי בתפילין

המתמשכים לאורך הבמה

ובין הקהל המוכה תדהמה.


בעקבות פרסום השיר בעיתון הספרות "עיתון 77" ניתקה המשוררת זלדה, שהיתה חרדית, את קשריה החבריים עם וולך.

קישורים חיצוניים