תפילת בית המדרש

תפילת בית המדרש היא תיפלה שהיה מתפלל רבי נחוניא בן הקנה בכל יום בכניסתו לבית המדרש וביציאתו משנה ברכות ד ב ובגמרא בדף כח.

תפילה זו נפסקה להלכה ברמב"ם הלכות ברכות פרק י.

נוסח התפילה

בכניסתו

יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא על מותר אסור ולא על אסור מותר, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם.

נוהגים להוסיף עוד שני פסוקים: כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב ו), גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך (תהלים קיט יח).

ביציאתו

מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים והם משכימים - אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים - אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר, אני רץ והם רצים - אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת, שנאמר (תהלים נה כד) "ואתה אלהים צורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך".

בסיום מסכת נוהגים לומר את התפילה ליוצא מבית המדרש, בלשון רבים (מודים, אנו, חלקנו וכו').