תשליך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''תשליך''' הוא מנהג אותו נהוג לקיים ב[[ראש השנה]].
[[תשליך]] הוא אחד ממנהגי [[ראש השנה]] בו הולכים למקווה מים ואומרים תפילה קצרה בה מביעים את הרצון להשליך את החטאים כחלק מהחזרה בתשובה ביום הדין. המנהג המקובל הוא לעשות את התשליך ביום הראשון של ראש השנה לאחר תפילת מנחה ובסופו לנער את הבגדים על מנת לסמל כי החטאים "הושלכו" למקווה המים. מקווה המים נועד להזכיר גם את זכות [[עקידת יצחק]] בה לפי המדרש [[אברהם אבינו]] עבר עד צווארו בנהר על מנת ללכת לעקידה.
==מעשה התשליך==
כחלק מהמנהג, הולכים ביומו הראשון של ראש השנה, לאחר [[תפילת מנחה]], למקווה מים ושם מקיימים את התשליך. התשליך מורכב מאמירת תפילה קצרה בה מופיע הפסוק מ[[ספר מיכה]] "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם" שעל שמו גם קרוי המנהג תשליך. בתפילה זו מובע רצוננו להשליך מעלינו את כל החטאים, לחזור בתשובה ולהישאר נקיים מחטא. בחלק מהעדות והנוסחים נהוג להוסיף מזמורי תהילים נוספים וכן בקשות. לאחר אמירת התשליך נוהגים לנער את כיסי הבגדים ואת שוליהם על מנת לרמז שהחטאים הינם רק חיצוניים לנו ושעלינו לשים לב להשליך מעלינו את החטאים ולחפש דרכים לשוב אל ה', כדי שנהיה נקיים מכל חטא.  


== המנהג ==
פסוקי התשליך מרמזים, לפי ה[[קבלה]], על [[י"ג מידות]]. יש הנוהגים להוסיף תפילה של [[החיד"א]] אחרי התשליך.


במסגרת מנהג, הולכים ביומו הראשון של ראש השנה, לאחר [[תפילת מנחה]], למקווה מים ושם מקיימים את התשליך. התשליך מורכב מאמירת תפילה קצרה בה מופיע הפסוק מספר [[מיכה]] "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". בתפילה זו מובע רצוננו להשליך מעלינו את כל החטאים, לחזור בתשובה ולהישאר נקיים מחטא. בין שאר הפסוקים, מהפסוק: "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" - מקור השם: "תשליך". בחלק מהעדות והנוסחים נהוג להוסיף מזמורי תהילים נוספים. לאחר אמירת התשליך נוהגים לנער את כיסי הבגדים ואת שוליהם. יש בכך רמז שעלינו לשים לב להשליך מעלינו את החטאים ולחפש דרכים לשוב אל ה', כדי שנהיה נקיים מכל חטא.  
את התשליך נוהגים לקיים במקווה מים, אמנם יש שנהגו לקיימו גם במקום ממנו ניתן לראות מקווה מים (כגון את הים). כמו כן, יש שנהגו שניתן לומר גם במקווה מים שנתייבש (כגון באר ישנה) וכן יש שנהגו לומר את התפילה אף ליד ברז פתוח או דלי מים{{הערה|ילקוט יוסף ימים נוראים}}.
== מקור וטעם==
המנהג מופיע לראשונה אצל ה[[מהרי"ל]] {{הערה|הלכות ראש השנה אות ט'}} שהביא בשם המהר"י סג"ל כי "נוהגים לילך בראש השנה אחר סעודה אצל ימים ונהרות להשליך במצולות ים כל חטאותינו". בשו"ת עין אליעזר <ref>(חאו"ח סי' נ"א)</ref> סמך למנהג תשליך בר"ה, מהכתוב בנחמיה <ref>(ח', א')</ref> הביא רמז למנהג התשליך מראש השנה המתואר בימי [[עזרא]] שם מובא "ויאספו כל העם אל הרחוב אשר לפני '''שער המים'''... ביום הראשון לחודש השביעי"{{מקור|נחמיה ח,א}}.
===זכר לעקידת יצחק===
המהרי"ל הביא שטעם המנהג הוא מדברי המדרש {{הערה|תנחומא וירא, פרשה כב}} שתיאר כי בשעה ש[[אברהם אבינו]] הלך לעקידת יצחק, השטן התגלה לפניו כנהר שעכבו בדרך ואילצו לעבור במים עד צווארו ולהתפלל לקב"ה ובכך אנו מזכירים את זכות העקידה בראש השנה. ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תקפג ה|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תקפג|ה}} מסביר גם על פי טעם זה כי יש לומר את התשליך דווקא לאחר תפילת מנחה מכיוון שתפילה זו תוקנה על ידי [[יצחק אבינו]] שאף נעקד ביום הראשון של ראש השנה ולכן יש לאומרו לאחר תפילה זו{{הערה|אמנם הוא כותב שיש לאומרה בזמן המנחה אך יש להקדים את זמן התפילה לפי ש[[תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם]]}}.
===התבוננות במעשה הבריאה===
גם ה[[רמ"א]] {{#makor-new:אורח חיים תקפג ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תקפג|ב}} הביא את המנהג מדברי המהרי"ל והוסיף בספרו תורת העולה {{הערה|חלק ג' פרק נו}} כי השלכת החטאים למים מסמלת גם את בריאת העולם. הוא מסביר כי מצולות הים הם התהום וממנו ניתן להכיר טוב יותר את בריאת העולם ואת גבורתו של הקב"ה ועל ידי ההתבוננות במעשה הבריאה אנו יכולים גם להמליך עלינו מחדש את הקב"ה ולשוב בתשובה ובכך גם עוונותינו נמחלים על ידי מצולות הים{{הערה|וכדבריו:"מנהג ישראל תורה הוא, במה שהולכים על המים ואומרים תשליך במצולות ים כל חטאתם. להיות כי מן מצולות ים ניכר ענין בריאת העולם, כי מצולות ים הוא התהום, והוא המקום היותר עמוק בים, וכשאנו הולכים שם אנו רואים גבורתו של יוצר בראשית. ולכן אנו הולכים על המים בראש השנה שהוא יום הדין, לשים כל אחד על נפשו ענין בריאת העולם, ושה' יתעלה מלך הארץ. ועל זה נאמר תשליך במצולות ים כל חטאתם, כי באמת המתבונן בענין מצולות ים ומכיר שהעולם מחודש, על ידי זה עומד על מציאות ה' יתעלה, ומתחרט על ידי זה על כל עוונותיו וחטאיו נמחלים, ועל דרך זה נשלכים החטאים במצולות הים"}}.


{{ש}}{{ש}}
===המלכת הקב"ה על המים===
פסוקי התשליך מרמזים, לפי ה[[קבלה]], על [[י"ג מידות]]. יש הנוהגים להוסיף תפילה של [[החיד"א]] אחרי התשליך.{{ש}}
טעם נוסף לתשליך נובע מדברי הגמרא {{#makor-new:הוריות יב א|בבלי-הוריות|יב|א}} כי אין מושחים את המלך אלא על המעיין כדי שתימשך מלכותם. יש שהסבירו כי כחלק מהמלכת הקב"ה בראש השנה נוהגים ללכת אל מקווה המים ולהמליך אותו עלינו שם בדומה למה שנהגו בעבר למשוח את המלכים על המעיין.


נחלקו הפוסקים, אימתי נאמרת תפילת ה"תשליך" כאשר היום הראשון של ראש השנה חל ב[[שבת]]: יש אומרים, שהתפילה נדחית ליום השני של ראש השנה, וכן נוהגים האשכנזים; ויש אומרים, שהיא נאמרת ביום הראשון של ראש השנה גם כאשר הוא חל בשבת, אלא שצריך להיזהר שלא לטלטל את המחזור וכדומה במקומות שאסור לטלטל, וכן מנהג בני עדות המזרח.
ובשו"ת יביע אומר <ref>חלק ד - או"ח סימן מז ד"ה (א) מהרי"ל</ref> הביא: "ועיין בספר בית מאיר <ref>(סי' תקפ"ג)</ref> הביא טעם נוסף כי המים הנשפכים מסמלים את ההכנעה כלפי הקב"ה שאנו אומרים לו שאנו כמו המים הנשפכים ויש בכך גם המשך של המלכת הקב"ה.
==מקווה מים עם דגים==
ב[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה תקפג ח|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תקפג|ח}} הביא כי עדיף לעשות את התשליך במקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו [[עין הרע]] ונפרה ונרבה כדגים{{הערה|על פי דברי הרמ"א בדרכי משה}}. ה[[לבוש]] הסביר באופן אחר כי בראיית הדגים אנו נזכרים כי גם אנו משולים לדגים שעשויים להילקח בכל עת על ידי החכה וניזכר ביום המיתה והדין ומתוך כך נהרהר בתשובה.


== מקור המנהג ==
ב[[שולחן ערוך הרב]] הסביר כי עניין התשליך הוא לעורר את החסדים ובעוד המים מעוררים את החסדים, הדגים שעינם פקוחה תמיד מסמלת את השגחת הקב"ה ששומר עלינו תדיר, וכך גם כתב ב[[של"ה]]{{הערה|מסכת ראש השנה, נר מצוה אות כג}}.
מופיע ברמ"א <ref>או"ח סי' תקפ"ג ס"ק ב'</ref>: "והולכין אל הנהר לומר פסוק: ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגומר (מיכה ז, יט) (מנהגים)".
==זמן התשליך==
על אף שהזמן המקובל לאמירת התשליך הוא ביום הראשון של ראש השנה, ניתן לומר את התפילה במשך כל [[עשרת ימי תשובה]]. לכן, במידה וראש השנה יוצא בשבת יש שנהגו לדחות את התשליך ליום השני של ראש השנה מפני שחששו לטלטול וכן להוצאה מרשות לרשות וכן נוהגים האשכנזים {{#makor-new:משנה ברורה תקפג ח|פרשנות-שו"ע-מ-או"ח|תקפג|ח}}. מנגד, בני עדות המזרח נהגו להשאיר את התפילה ביום הראשון אלא שאמרו שיש להיזהר שלא לטלטל את המחזור וכדומה{{הערה|בן איש חי (שנה ראשונה, פרשת נצבים אות יב)}}.


כמו כן, מי שאירעו אונס ולא עשה את התשליך בראש השנה יכול להשלים אותו במהלך כל ימי עשרת ימי תשובה {{הערה|שו"ת רבבות אפרים (ח"ג סימן תא) בשם ליקוטי מהרי"ח (ח"ג עמוד עז)}}.
==תשליך לנשים==
באופן פשוט אין חילוק במנהגים בין הנשים לגברים וכן לפי טעמי המנהג לא אמור להיות שוני ביניהם. אמנם, נשים רבות נהגו שלא לילך לתשליך ויש שכתבו שהסיבה לכך היא משום שיש חשש של פריצות כאשר יתערבבו נשים וגברים רבים יחד ליד מקווה המים {{הערה|מטה אפרים (סי' תקצח הערה ז), אלף המגן תקצח, ז וערוך השלחן (סי' תקפג אות ד) רמז לכך}}.


== טעמי המנהג ==
==לקריאה נוספת==
כתוב ב[[משנה ברורה]] <ref>או"ח סי' תקפ"ג ס"ק ח'</ref>: "משום דאיתא במדרש שעבר [[אברהם אבינו]] עד צוארו ב[[מים]] כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר: "הושיעה כי באו מים עד נפש", ואנו עושין זה זכר ל[[עקידה]]. וטוב למקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים".
* [[דרשני:תשליך לנשים (Zvi Ryzman)|האם נשים צריכות לעשות תשליך?]] מתוך פרויקט דרשני
 
מובא ב[[מדרש]], שכאשר הלך אברהם אבינו עם יצחק בנו אל הר המוריה להעלותו ל[[עולה]] כפי שנצטווה מפי הקב"ה, קדמם השטן בדרך, והתחיל להסית את אברהם ואת יצחק ולמנעם ממצות הבורא. כאשר תוחלתו נכזבה וסרבו אברהם ויצחק לשמוע בקולו, הלך השטן ונעשה לפני אברהם ויצחק כנהר גדול, כדי שלא יוכלו לעבור. אברהם ויצחק לא השגיחו בזה, ונכנסו למים עד צווארם. אז נשא אברהם את עיניו למרום והתפלל לפני ה' ואמר: "הושיעה, כי באו מים עד נפש". מיד גער הקב"ה בשטן והלך לו. באמירת ה"תשליך" ליד מקום מים, אנו עושים זכר לעקידת יצחק.
 
וב[[שולחן ערוך הרב]] מופיע בסדר תשליך: "כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא".
וב[[קיצור שולחן ערוך]] (גאנצפריד) כותב <ref>סימן קכ"ט, סעיף כ"א</ref>: "ועוד יש טעם מפני שאנו ממליכים היום את הקדוש ברוך הוא עלינו והדרך הוא למשוח את המלכים אצל הנהר לרמז שתמשך מלכותו ...לזכר שאנו משולים כדגים חיים שנאחזים במצודה כך אנו נאחזים במצודת המות והדין, ומתוך כך נהרהר יותר בתשובה. עוד טעם סימן שלא ישלוט בנו עין הרע כמו בדגים ונפרה ונרבה כדגים. ויש אומרים הטעם, כי לדגים אין גבינים ועיניהם תמיד פתוחות, כדי לעורר עינא פקיחא דלעילא ...ומנערים שולי הבגדים והוא לרמז בעלמא ליתן לב להשליך את החטאים ולחפש ולחקור דרכיו מהיום והלאה שיהיו בגדיו לבנים ונקיים מכל חטא".
 
ובשו"ת יביע אומר <ref>חלק ד - או"ח סימן מז ד"ה (א) מהרי"ל</ref> הביא: "ועיין בספר בית מאיר <ref>(סי' תקפ"ג)</ref> שכתב טעם אחר למה שהולכים אל הנהר בר"ה, שהוא ע"ד הפסוק <ref>(בשמואל א', ז')</ref> "וישאבו מים וישפכו לפני ה'". ומתרגם יונתן: "ושפיכו לבהון בתיובתא כמיא קדם ה'". ובפרש"י שם, שהוא לסימן הכנעה, כלומר, הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכים. וע"ע ברד"ק שם....ועיין בשו"ת עין אליעזר <ref>(חאו"ח סי' נ"א)</ref> סמך למנהג תשליך בר"ה, מהכתוב בנחמיה <ref>(ח', א')</ref> ויאספו כל העם אל הרחוב אשר לפני שער המים וכו' ביום הראשון לחודש השביעי".


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־15:51, 9 בספטמבר 2021

תשליך הוא אחד ממנהגי ראש השנה בו הולכים למקווה מים ואומרים תפילה קצרה בה מביעים את הרצון להשליך את החטאים כחלק מהחזרה בתשובה ביום הדין. המנהג המקובל הוא לעשות את התשליך ביום הראשון של ראש השנה לאחר תפילת מנחה ובסופו לנער את הבגדים על מנת לסמל כי החטאים "הושלכו" למקווה המים. מקווה המים נועד להזכיר גם את זכות עקידת יצחק בה לפי המדרש אברהם אבינו עבר עד צווארו בנהר על מנת ללכת לעקידה.

מעשה התשליך[עריכה]

כחלק מהמנהג, הולכים ביומו הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, למקווה מים ושם מקיימים את התשליך. התשליך מורכב מאמירת תפילה קצרה בה מופיע הפסוק מספר מיכה "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם" שעל שמו גם קרוי המנהג תשליך. בתפילה זו מובע רצוננו להשליך מעלינו את כל החטאים, לחזור בתשובה ולהישאר נקיים מחטא. בחלק מהעדות והנוסחים נהוג להוסיף מזמורי תהילים נוספים וכן בקשות. לאחר אמירת התשליך נוהגים לנער את כיסי הבגדים ואת שוליהם על מנת לרמז שהחטאים הינם רק חיצוניים לנו ושעלינו לשים לב להשליך מעלינו את החטאים ולחפש דרכים לשוב אל ה', כדי שנהיה נקיים מכל חטא.

פסוקי התשליך מרמזים, לפי הקבלה, על י"ג מידות. יש הנוהגים להוסיף תפילה של החיד"א אחרי התשליך.

את התשליך נוהגים לקיים במקווה מים, אמנם יש שנהגו לקיימו גם במקום ממנו ניתן לראות מקווה מים (כגון את הים). כמו כן, יש שנהגו שניתן לומר גם במקווה מים שנתייבש (כגון באר ישנה) וכן יש שנהגו לומר את התפילה אף ליד ברז פתוח או דלי מים‏[1].

מקור וטעם[עריכה]

המנהג מופיע לראשונה אצל המהרי"ל[2] שהביא בשם המהר"י סג"ל כי "נוהגים לילך בראש השנה אחר סעודה אצל ימים ונהרות להשליך במצולות ים כל חטאותינו". בשו"ת עין אליעזר [3] סמך למנהג תשליך בר"ה, מהכתוב בנחמיה [4] הביא רמז למנהג התשליך מראש השנה המתואר בימי עזרא שם מובא "ויאספו כל העם אל הרחוב אשר לפני שער המים... ביום הראשון לחודש השביעי"נחמיה ח,א.

זכר לעקידת יצחק[עריכה]

המהרי"ל הביא שטעם המנהג הוא מדברי המדרש ‏[5] שתיאר כי בשעה שאברהם אבינו הלך לעקידת יצחק, השטן התגלה לפניו כנהר שעכבו בדרך ואילצו לעבור במים עד צווארו ולהתפלל לקב"ה ובכך אנו מזכירים את זכות העקידה בראש השנה. המגן אברהם מגן אברהם תקפג ה מסביר גם על פי טעם זה כי יש לומר את התשליך דווקא לאחר תפילת מנחה מכיוון שתפילה זו תוקנה על ידי יצחק אבינו שאף נעקד ביום הראשון של ראש השנה ולכן יש לאומרו לאחר תפילה זו‏[6].

התבוננות במעשה הבריאה[עריכה]

גם הרמ"א אורח חיים תקפג ב הביא את המנהג מדברי המהרי"ל והוסיף בספרו תורת העולה ‏[7] כי השלכת החטאים למים מסמלת גם את בריאת העולם. הוא מסביר כי מצולות הים הם התהום וממנו ניתן להכיר טוב יותר את בריאת העולם ואת גבורתו של הקב"ה ועל ידי ההתבוננות במעשה הבריאה אנו יכולים גם להמליך עלינו מחדש את הקב"ה ולשוב בתשובה ובכך גם עוונותינו נמחלים על ידי מצולות הים‏[8].

המלכת הקב"ה על המים[עריכה]

טעם נוסף לתשליך נובע מדברי הגמרא הוריות יב א כי אין מושחים את המלך אלא על המעיין כדי שתימשך מלכותם. יש שהסבירו כי כחלק מהמלכת הקב"ה בראש השנה נוהגים ללכת אל מקווה המים ולהמליך אותו עלינו שם בדומה למה שנהגו בעבר למשוח את המלכים על המעיין.

ובשו"ת יביע אומר [9] הביא: "ועיין בספר בית מאיר [10] הביא טעם נוסף כי המים הנשפכים מסמלים את ההכנעה כלפי הקב"ה שאנו אומרים לו שאנו כמו המים הנשפכים ויש בכך גם המשך של המלכת הקב"ה.

מקווה מים עם דגים[עריכה]

במשנה ברורה משנה ברורה תקפג ח הביא כי עדיף לעשות את התשליך במקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים‏[11]. הלבוש הסביר באופן אחר כי בראיית הדגים אנו נזכרים כי גם אנו משולים לדגים שעשויים להילקח בכל עת על ידי החכה וניזכר ביום המיתה והדין ומתוך כך נהרהר בתשובה.

בשולחן ערוך הרב הסביר כי עניין התשליך הוא לעורר את החסדים ובעוד המים מעוררים את החסדים, הדגים שעינם פקוחה תמיד מסמלת את השגחת הקב"ה ששומר עלינו תדיר, וכך גם כתב בשל"ה[12].

זמן התשליך[עריכה]

על אף שהזמן המקובל לאמירת התשליך הוא ביום הראשון של ראש השנה, ניתן לומר את התפילה במשך כל עשרת ימי תשובה. לכן, במידה וראש השנה יוצא בשבת יש שנהגו לדחות את התשליך ליום השני של ראש השנה מפני שחששו לטלטול וכן להוצאה מרשות לרשות וכן נוהגים האשכנזים משנה ברורה תקפג ח. מנגד, בני עדות המזרח נהגו להשאיר את התפילה ביום הראשון אלא שאמרו שיש להיזהר שלא לטלטל את המחזור וכדומה‏[13].

כמו כן, מי שאירעו אונס ולא עשה את התשליך בראש השנה יכול להשלים אותו במהלך כל ימי עשרת ימי תשובה ‏[14].

תשליך לנשים[עריכה]

באופן פשוט אין חילוק במנהגים בין הנשים לגברים וכן לפי טעמי המנהג לא אמור להיות שוני ביניהם. אמנם, נשים רבות נהגו שלא לילך לתשליך ויש שכתבו שהסיבה לכך היא משום שיש חשש של פריצות כאשר יתערבבו נשים וגברים רבים יחד ליד מקווה המים ‏[15].

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ילקוט יוסף ימים נוראים
  2. הלכות ראש השנה אות ט'
  3. (חאו"ח סי' נ"א)
  4. (ח', א')
  5. תנחומא וירא, פרשה כב
  6. אמנם הוא כותב שיש לאומרה בזמן המנחה אך יש להקדים את זמן התפילה לפי שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
  7. חלק ג' פרק נו
  8. וכדבריו:"מנהג ישראל תורה הוא, במה שהולכים על המים ואומרים תשליך במצולות ים כל חטאתם. להיות כי מן מצולות ים ניכר ענין בריאת העולם, כי מצולות ים הוא התהום, והוא המקום היותר עמוק בים, וכשאנו הולכים שם אנו רואים גבורתו של יוצר בראשית. ולכן אנו הולכים על המים בראש השנה שהוא יום הדין, לשים כל אחד על נפשו ענין בריאת העולם, ושה' יתעלה מלך הארץ. ועל זה נאמר תשליך במצולות ים כל חטאתם, כי באמת המתבונן בענין מצולות ים ומכיר שהעולם מחודש, על ידי זה עומד על מציאות ה' יתעלה, ומתחרט על ידי זה על כל עוונותיו וחטאיו נמחלים, ועל דרך זה נשלכים החטאים במצולות הים"
  9. חלק ד - או"ח סימן מז ד"ה (א) מהרי"ל
  10. (סי' תקפ"ג)
  11. על פי דברי הרמ"א בדרכי משה
  12. מסכת ראש השנה, נר מצוה אות כג
  13. בן איש חי (שנה ראשונה, פרשת נצבים אות יב)
  14. שו"ת רבבות אפרים (ח"ג סימן תא) בשם ליקוטי מהרי"ח (ח"ג עמוד עז)
  15. מטה אפרים (סי' תקצח הערה ז), אלף המגן תקצח, ז וערוך השלחן (סי' תקפג אות ד) רמז לכך