351
עריכות
הרב אהרן הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
נולד בצנעא בתמוז תר"א לאביו, רבי שלום הכהן. אמו היתה בת למשפחת צעדי המפורסמת, שהיתה משפחה של תלמידי חכמים בצנעא. בנעוריו למד אצל [[הרב חיים קרח]] בישיבת "בית אלשיך", והוא קרבו והעריכו על אף גילו הצעיר. מעמדו היה הרם ביותר מבין תלמידי הישיבה. בשנת תרכ"ד נשא את ג'זאל בת הרב סאלם גנדיל. בשנת התרס"ה, בעקבות המלחמה עם העתמאנים, תנאי המחיה בצנעא היו קשים מנשוא. בתים רבים בעיר נחרבו במלחמה, ובנוסף היער הוכתה בבצורת ורעב קשים. הקהילה היהודית התפוררה, וישיבת בית אלשיך נסגרה. הוא גלה עם משפחתו לכפר סיאן, עד שהמצב בצנעא חזר לשגרה, אז שב לעיר וחזר לתלמודו עם חכמי העיר. למד עם בנו רבי אברהם בישיבתו של [[הרב יחיא קאפח]]. לפרנסתו עסק בתפירה, ואף עסק בתפירה ותיקון בגדים לחצר המלוכה ולנכבדי תימן, ונחשב לאדם אמיד. האימאם של תימן, שהעריך אותו מאד, מינה אותו לראש הרבנים בעיר. אמנם לאחר כמה חודשים הצליח לשכנע את האימאם לפטר אותו ממשרה זו, אך באופן לא רשמי נשאר המסכות הרוחנית העליונה בקרב היהודים, וכן שימש כדיין בבית דינו של [[רבי יחיא יצחק הלוי]]- בית הדין הכללי של כל יהדות תימן, במשך כ-30 שנה. מצויים פסקי דין רבים וכן תשובות, בחתימת ידו. מנהגו היה לעודד את הצדדים לעשות פשרה ביניהם ולהשכין שלום, ולעיתים אף הוציא מכספו לשם כך. גם מחוץ לבית הדין עסק בהשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, וכן היה ממונה על קופת "צדקת רבי מאיר בעל הנס" לעניי ארץ ישראל. | נולד בצנעא בתמוז תר"א לאביו, רבי שלום הכהן. אמו היתה בת למשפחת צעדי המפורסמת, שהיתה משפחה של תלמידי חכמים בצנעא. בנעוריו למד אצל [[הרב חיים קרח]] בישיבת "בית אלשיך", והוא קרבו והעריכו על אף גילו הצעיר. מעמדו היה הרם ביותר מבין תלמידי הישיבה. בשנת תרכ"ד נשא את ג'זאל בת הרב סאלם גנדיל. בשנת התרס"ה, בעקבות המלחמה עם העתמאנים, תנאי המחיה בצנעא היו קשים מנשוא. בתים רבים בעיר נחרבו במלחמה, ובנוסף היער הוכתה בבצורת ורעב קשים. הקהילה היהודית התפוררה, וישיבת בית אלשיך נסגרה. הוא גלה עם משפחתו לכפר סיאן, עד שהמצב בצנעא חזר לשגרה, אז שב לעיר וחזר לתלמודו עם חכמי העיר. למד עם בנו רבי אברהם בישיבתו של [[הרב יחיא קאפח]]. לפרנסתו עסק בתפירה, ואף עסק בתפירה ותיקון בגדים לחצר המלוכה ולנכבדי תימן, ונחשב לאדם אמיד. האימאם של תימן, שהעריך אותו מאד, מינה אותו לראש הרבנים בעיר. אמנם לאחר כמה חודשים הצליח לשכנע את האימאם לפטר אותו ממשרה זו, אך באופן לא רשמי נשאר המסכות הרוחנית העליונה בקרב היהודים, וכן שימש כדיין בבית דינו של [[רבי יחיא יצחק הלוי]]- בית הדין הכללי של כל יהדות תימן, במשך כ-30 שנה. מצויים פסקי דין רבים וכן תשובות, בחתימת ידו. מנהגו היה לעודד את הצדדים לעשות פשרה ביניהם ולהשכין שלום, ולעיתים אף הוציא מכספו לשם כך. גם מחוץ לבית הדין עסק בהשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, וכן היה ממונה על קופת "צדקת רבי מאיר בעל הנס" לעניי ארץ ישראל. | ||
בשנת תר"פ ייסד, יחד עם בנו, ישיבה בצנעא, שנודעה בשם "כניס בית אלשרעבי"- ישיבת בית שרעבי. הוא עמד בראשות הישיבה עד לפטירתו, והעמיד תלמידים רבים. בישיבתו פתחו את סדר היום בעוד לילה בלימוד [[קבלה]], ולאחר מכן לימוד עיוני ב[[תלמוד]] וב[[ | בשנת תר"פ ייסד, יחד עם בנו, ישיבה בצנעא, שנודעה בשם "כניס בית אלשרעבי"- ישיבת בית שרעבי. הוא עמד בראשות הישיבה עד לפטירתו, והעמיד תלמידים רבים. בישיבתו פתחו את סדר היום בעוד לילה בלימוד [[קבלה]], ולאחר מכן לימוד עיוני ב[[תלמוד]] וב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] עד הבוקר, ולאחר תפילת שחרית למדו הלכה בעיון רב. בבית מגרש זה שימש כמורה הוראה, ורבים שיחרו לפתחו לשאלות בהלכה. | ||
==אישיותו== | ==אישיותו== | ||