בידו

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

אדם נאמן על דבר שבאפשרותו לעשותו, אפילו אם בפועל עוד לא עשה אותו.

בדיני ממונות ואיסורין.

דוגמאות[עריכה]

  • אדם נאמן לומר שניקר את הגיד והחלב גיטין ב: תד"ה עד (הראשון).
  • אדם שאומר על פלוני שהוא בנו, נאמן לפטור על ידי זה את אשתו מן הייבום. ואף על פי שאין עדים על כך, מכל מקום הואיל וביד הבעל לגרש את אשתו ולפטור אותה מן הייבום, משום כך הוא נאמן בדבריו.
  • התורה האמינה לאשה בנוגע לטהרתה, כנאמנות שהאמינה לשני עדים, ואין היא צריכה להביא הוכחות שספרה שבעה נקיים וטבלה במקווה. ואף על פי שהיא מוחזקת לטמאה, מכל מקום הואיל ובידה לספור ולטבול, משום כך היא נאמנת בדבריה

מקור וטעם[עריכה]

בטעמו יש שתי אפשרויות שב שמעתתא ו-א:

  1. מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו.
  2. נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו רא"ש גיטין נד: סימן יא.

והשב שמעתתא שם חילק שבממונות הוא מטעם מיגו, ובאיסורים מטעם בעלים.

חוזק[עריכה]

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].

מיגו, בידו עדיף ממנו קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר".

בעלים, בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים[2], אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז.

חזקה דמעיקרא, בידו עדיף ממנה גיטין ב:.

מוחזק, בידו מועיל גם להוציא ממנו קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר".

הערות שוליים[עריכה]

  1. בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
  2. הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.