הוחזק

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

סומכים על מה שידוע לכולם (הסוגיא בקידושין פ.).

לדוגמא, מעשה באשה אחת שבאה לירושלים ובנה מורכב לה על כתפה והגדילתו ובא עליה והביאום לבית דין וסקלום (קידושין פ.).

דינים דומים: בחלוקת החזקות לסוגים השונים ע"ע חזקות שונות.

מקור וטעם[עריכה]

בטעמה יש מחלוקת בין האחרונים:
  1. רובא דליתא קמן שדבר שידוע הוא נכון (בית מאיר אה"ע יט.) (ואפשר לומר שהוא אומדנא. וכן נחלקו לגבי כל האומדנות האם הם מבוססות בעצם על דין רוב)[1].
  2. יש אומרים חזקה דמעיקרא, והקשו עליהם שאינו דומה לזה, שבדמעיקרא ודאי לנו מה היה בעבר ויש רק ספק על ההווה, אך כאן אנו מסופקים בין על העבר ובין על ההווה (קרית ספר איסורי ביאה א).
  3. הרוגאצ'ובר כתב שהוא הנהגה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חזקה (אות כא)), שדיני התורה לא נקבעים על פי המציאות האמיתית, אלא על פי הראיות שנראות לעינינו, וכיוון שכך נראה לנו (כגון שהוא בנה) - כך אנו פוסקים (וכן שיטתו גם בחזקת אומדנא) (וכמו שמצאנו שקשקשים של דג שאינם נראים לעין לא נחשבים לקשקשים, שפוסקים רק ע"פ מה שנראה לעינינו (תפארת ישראל עבודה זרה ב-ו בועז ג). סברתו מבוארת יותר בצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ח"א ד"ה חזקה אות יט) לעניין חזקת אומדנא).

חוזק[עריכה]

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].

רובא דליתא קמן - קונטרס החזקות (סוף סימן א אות ג) הסתפק האם הוא עדיף מהוחזק, אך כתב שבוודאי שהוחזק לא עדיף מרובא דליתא קמן.


הערות שוליים[עריכה]

  1. ע"ע חזקת אומדנא בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.
  2. בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.